גסטרואנטרולוגיה

פרופ’ ולנטיין בכנס האיגוד הקרדיולוגי: טיקגרלור (ברליניטה) מומלץ ב-ACS בסיכון בינוני-גבוה ללא קשר לסוג ההתערבות

במסגרת הכנס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי, אחת מהרצאות המליאה ניתנה ע”י פרופ’ לארס ולנטיין משבדיה, ועסקה בגישות חדשות להערכת הסיכון ובחירת הטיפול בעת אירוע קורונרי חד (ACS ) . פרופ’ ולנטיין הוא החוקר הראשי של מחקר ה-PLATO , שבחן, כזכור, את הטיפול בטיקגרלור (ברילינטה)  בהשוואה לקלופידוגרל בחולי ACS .

לאחר שסקר בקצרה את המאפיינים השונים של ACS , הציג פרופ’ ולנטיין את ההנחיות העדכניות מטעם ה-AHA/ACC/ESC  תוך שהוא מתמקד ב-ACS STEMI non .

השלב הקריטי, כפי שהסביר, הוא קביעת דרגת הסיכון של המטופל.  כפי שאפשר לראות בתרשים המוצג בהרצאה, מטופל עם ACS , המוגדר בסיכון גבוה, יופנה לצנתור מיידי ולהמשך טיפול ב-PCI או ב- CABG , בהתאם למימצאים. לעומת זאת, מטופל עם ACS בדרגת סיכון בינונית יופנה לביצוע צינתור אבחנתי תוך  שבוע והמשך טיפול התערבותי (PCI או CABG ) או מדיקלי בהתאם למימצאים.

לעומתם, מטופל ברמת סיכון נמוכה יעבור מבחן מאמץ ויופנה לצנתור או המשך טיפול שמרני (אספירין + סטטסינים) בהתאם.

ההמלצות הנ”ל מבוססות על  תוצאות מחקרים רנדומאליים, שהראו כי בדרגות הסיכון הגבוהות  הטיפול ההתערבותי מועיל יותר בהשוואה  לרמות הסיכון הנמוכות, שם הפער בין שני סוגי ההתערבות לא היה משמעותי.

הערכת הסיכון, כפי שהסביר פרופ’ ולנטיין, תלויה במספר פרמטרים: גיל, מין,  מחלות רקע, הסטוריה לבבית, טרופונין,,  תפקודי כליות, תפקוד לבבי, חומרת החסימה הקורונרית, פקטורים דלקתיים ועוד..

פרופ’ ולנטיין הציג את שיטת הערכת הסיכון ABCDE , שיושמה בניתוח תוצאות ה-PLATO ,

שיטה זו מבוססת על נתוני:Age, Biomarkers, Cardiovascular history and current diagnosis, Diabetes and ECG findings הניתוח הסטטיסטי של משתתפי המחקר, הראה את הקשר שבין דרגות הסיכון השונות לבין הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית וארועי MI  ספונטניים.

עוד נמצא, כי גם במחקר זה, החולים בעלי דרגת הסיכון הגבוהה נהנו מהטיפול ההתערבותי לעומת החולים בדרגת סיכון נמוכה שלא הרוויחו ממנו.

דרגות הסיכון אמורות לסייע לא רק בבחירת סוג ההתערבות אלא גם בבחירת התרופה נוגדת הטסיות.  בהקשר זה סקר פרופ’ ולנטיין  את מחקר ה-TIMI 38 , אשר השווה בין פרסוגרל (אפיאנט) לקלופידוגרל. תוצאותיו הראו ירידה בסיכון לאירועי MI , מוות לבבי ושבץ, אך עלייה  בסיכון לדימומים המג’וריים, הדימומים הפטאליים ומסכני החיים.  מסקנת המחקר הייתה, שיש להמנע ממתן טיפול בפרסוגרל בחולים הנמצאים בסיכון מוגבר לדימומים: מעל גיל 75 או במשקל גוף נמוך מ- 60 ק”ג, הסטוריה של ארוע מוחי.

מבחינת התאמת הטיפול לחולה, נראה שפרסוגרל תהיה עדיפה על קלופיגודרל בעיקר ב-STEMI ובחולי סוכרת.

לאחר מכן סקר ולנטיין  את התכונות הפרמקולוגיות של טיקרגרלור (ברילינטה) , והציג את מבנה מחקר ה- PLATO , ואת התוצאות המשמעותיות של הורדת המשלב של ואירועי MI , שבץ, ותמותה קרדיו-סקולרית וכן הורדה של התמותה הקרדיו-וסקולרית בפני עצמה.

נעשו נעשו תתי-מחקרים במספר רב של קבוצות שהוגדרו מראש, ובינהן מין, גיל, משקל, חולי STEMI , חולים שיועדו לטיפול התערבותי, חולי כליה, חולי סוכרת ועוד.  התוצאות במחקרים אלה, תאמו את תוצאות ה-PLATO .

ולנטיין הדגיש גם את הנתון המרשים,  כי  שיעורי התמותה לאחר CABG במטופלי טיקגרלור היה נמוך בהשוואה לקלופידוגרל. הירידה בתמותה נבעה משיעורי זיהום ודימומים נמוכים יותר בחולי ברילינטה לאחר ניתוח מעקפים. 

עוד נמצא, כי טיקרגלור מפחית את שיעורי התמותה הכללית בחולים עם ארוע מוחי בעברם. זאת בניגוד לחולים ב- TRITON שטופלו בפרסוגרל. זאת ועוד, חולים אלה  הראו ירידה גדולה יותר בסיכון בהשוואה לחולים ללא שבץ בעברם.

כמו כן הציג ולנטיין  ניתוח של הנתונים במטופלים שנטלו  PPI במקביל לטיפול נוגד טסיות. נראה בבירור, שהתועלת היחסית של טיקגרלור בהשוואה לקלופידוגרל נשמרת ללא תלות בטיפול ב-PPI .

חשוב לציין, כי-לא נמצא הבדל בתוצאות ה-PLATO כאשר בוצע ניתוח על פי פולימורפיזם של CYP2C19 ..

לקראת סיום, הציג וולנטיין ניתוח של קבוצות הסיכון ABCDE במחקר ה-PLATO . ניתן היה לראות שגם בקבוצה שטופלה באופן פולשני וגם בזו שטופלה מדיקלית, בדרגות הסיכון הגבוהות יותר, היתרון של טיקגרלור על קלופידוגרל היה גדול יותר באופן יחסי בהשוואה לדרגות הסיכון הנמוכות.

לסיום בסוף הרצאתו הציג ולנטיין את ההמלצות העדכניות של ה-ESC , מהן עולה שטיקרגלור מומלץ לכל המטופלים בסיכון בינוני עד גבוה לארוע איסכמי,  ללא קשר לסוג ההתערבות וכולל אלו שטופלו קודם לכן בקלופידוגרל.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה בליווי השקפים באתר האיגוד הקרדיולוגי  נא הקליקו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה