גסטרואנטרולוגיה

ההשפעה של השתלת צואה על שיעורי הפוגה בחולים עם קוליטיס כיבית (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על ממצאים מוקדמים מהם עולה כי במבוגרים עם קוליטיס כיבית בדרגה קלה-עד-בינונית, השתלת צואה מתורם, בהשוואה להשתלת צואה אוטולוגית, לוותה בסיכויי הפוגה גבוהים יותר לאחר שמונה שבועות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של טיפול קצר טווח עם השתלת צואה להשראת הפוגה בחולים עם קוליטיס כיבית, באמצעות צואה אנאירובית מוכנה. מדגם המחקר כלל 73 מבוגרים עם קוליטיס כיבית פעילה, בדרגה קלה-עד-בינונית, אשר לקחו חלק במחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, בשלב 3, שנערך בין יוני 2013 ועד יוני 2016.

החולים חולקו באקראי לטיפול השתלת צואה אנאירובית מתורם (38 חולים) או השתלת צואה אוטולוגית (35 חולים) במהלך קולונוסקופיה, לאחריה שני חוקנים לאורך שבעה ימים. טיפול בתווית-פתוחה הוצע לחולים בקבוצת השתלה אוטולוגית לאחר שמונה שבועות והם היו במעקב לאורך עד שנה אחת.

התוצא העיקרי של המחקר היה הפוגה ללא-סטרואידים בקוליטיס כיבית, אשר הוגדרה בנוכחות מדד Mayo Score של עד 2 נקודות עם מדד Mayo Score אנדוסקופי של עד נקודה אחת לאחר שמונה שבועות. מדדי Mayo Score הכוללים נעו בין 0-12 נקודות.

מבין 73 החולים שלקחו חלק במחקר (גיל ממוצע של 39 שנים, 45% נשים), 69 חולים השלימו את המחקר (95%). התוצא העיקרי הושג ב-12 מבין 38 משתתפים (32%) בקבוצת השתלת צואה מתורם, בהשוואה ל-3 מבין 35 חולים (9%) בקבוצת השתלת צואה אוטולוגית (יחס סיכויים של 5.0, p=0.0.3). חמישה מבין 12 המשתתפים (42%) בהם הושגה הפוגה במחלת המעי לאחר שמונה שבועות, שמרו על הפוגה זו לאחר שנה אחת.

במהלך המחקר תועדו שלושה אירועים חריגים חמורים בקבוצת השתלת צואה מתורם ושני אירועים חריגים חמורים בקבוצת השתלת צואה אוטולוגית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי לבחון את הבטיחות והיעילות בטווח הארוך של גישת טיפול זו.

JAMA 2019; 321(2):156-164

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease) הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לאוסטיאוארתריטיס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת בדרגה נמוכה והפרעות מטבוליות עשויות להיות מעורבות באופן חלקי לפחות בהופעת מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול ואוסטיאוארתריטיס. המשמעות הינה כי לשתי המחלות הללו […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה