גסטרואנטרולוגיה

לקראת יום הצליאק הבינלאומי: איך מאבחנים צליאק? כיצד להימנע מהסימפטומים הלא נעימים? מאמר אורח מאת לימור יוראן סאסי

לימור יוראן סאסי, דיאטנית ורכזת תחום תזונת ילדים בכללית מחוז דרום, מסבירה על המחלה ועל הדרכים להקל על מי שאובחן כלוקה בה:

צליאק או בשמה העברי “כרסת” היא מחלה אוטואימונית בה הגוף מזהה את גלוטן החיטה כגוף זר שיש לנטרל וכך נוצרת למעשה דלקת, הפוגעת במעי הדק ובאיברים נוספים ומרוחקים ובמנגנונים שונים בתפקוד התקין של הגוף. המחלה מתפתחת כתוצאה משילוב של גורמים:

  • תורשתיים
  • חשיפה לגלוטן (הנמצא בחיטה, שעורה ושיפון)
  • קרוב לוודאי גם גורמים סביבתיים

אז מתי אנחנו בעצם נחשוד כי מדובר בצליאק ונתחיל בירור? בכל מקרה בו מופיעים התסמינים הבאים באופן כרוני או לסירוגין ללא הסבר אבחנתי:

  • כאבי בטן
  • תחושת מלאות או תפיחות בטנית
  • שלשול כרוני או שלשול המופיע לסירוגין
  • הפרעה בשגשוג
  • אנמיה מחסר ברזל
  • עצירות כרונית שאינה מגיבה לטיפול המקובל
  • ירידה במשקל
  • עייפות כרונית
  • קומה נמוכה
  • איחור בהתפתחות המינית
  • אירועים חוזרים של אפטות בחלל הפה
  • דרמטיטיס הרפטיפורמיס
  • שברים חוזרים אוסטאופניה
  • עליה באנזימי כבד

לצד זה חשוב לציין כי צליאק יכולה להתקיים גם ללא סימפטומים. אם קיבלתם אבחנה, מה עושים עכשיו?

אכן כל אבחנה עבורנו או עבור אחד מילדנו משנה את חיינו, במיוחד אם מדובר על נושא התזונה האישי שקשור גם למשפחתי, אבל זכרו כי בהחלט אפשר לקיים חיים מלאים ושגרתיים לחלוטין לצד הצליאק, יש אינסוף מתכונים פשוטים וטובים, המודעות היום בארץ ובעולם גבוהים מאי פעם והנגישות לתחליפים היא רבה.

מגיעים לדיאטנית לקבל ייעוץ והכוונה, גם כדי לסייע בהימנעות מוחלטת מגלוטן וגם כדי להבטיח תזונה בריאה ומאוזנת על אף ההימנעות (במיוחד לאור העובדה שחלק לא קטן מהתחליפים הם אולטרה מעובדים ואינם מזינים דיים).

  • מבצעים מעקב גדילה ובדיקות דם בתדירות של לפחות אחת לשנה (בהתחלה בתדירות גבוהה יותר).
  • משתפים את הסביבה ועוזרים לכולם לעזור לנו להימנע מחשיפה.
  • פונים לאחת העמותות לצליאק ושואבים כל מידע שיכול לסייע לנו בהתמודדות טובה יותר.

 

כתבה: לימור יוראן סאסי, דיאטנית אחראית תזונה במנהלת נגב צפוני כללית מחוז דרום ורכזת תחום תזונת ילדים, ותזונאית במרפאות התפתחות הילד אשקלון, היובל, מלכי ישראל, אסף הרופא.

1 תגובה
  1. עקיבא הירש
    עקיבא הירש אומר:

    השאלה העיקרית היא האם תמונה קלינית ובדיקות מעבדה מתאימות מספיקות לנו לאבחנה או שחייבים ביופסיה של מעי דק?
    אז לאחרונה הוחלט באיגודי גסטרו אירופאיים וישראלים לקבוע אבחנה ללא ביופסיה במידה וישנה קליניקה מתאימה, קרובי משפחה עם צליאק ובדיקות דם ברמות הגבוהות ביותר, היינו, נוגדנים מסוג TTG מעל פי עשר מגבול עליון של הנורמה יחד עם נוגדנים מסוג האנדומיסיום מעל 1:5 .

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה