גסטרואנטרולוגיה

האפקט הטיפולי החיובי של פרינג׳קט במטופלים שחוו אפיזודה אקוטית של אי ספיקת לב אינו תלוי ברמת ההמוגלובין (AHAjournals)

מחקר חדש הראה כי ההשפעות של שימוש ב-Ferric carboxymaltose (FCM, פרינג'קט) תוך וורידי על מטופלים עם חסר ברזל לאחר אפיזודה של אי ספיקת לב אקוטית, לא תלויות ברמת ההמוגלובין

מחקר חדש הראה כי ההשפעות של שימוש ב-Ferric carboxymaltose (FCM, פרינג’קט) תוך וורידי על מטופלים עם חסר ברזל לאחר אפיזודה של אי ספיקת לב אקוטית (AHF), לא היו תלויות ברמת ההמוגלובין, כך שלא היה הבדל בין מטופלים עם רמת המוגלובין מתחת ל-12 גרם/ד”ל למטופלים עם רמת המוגלובין מעל 12 גרם/ד”ל. חסר בברזל, עם או ללא אנמיה, מהווה פרוגנוזה רעה במטופלים עם אי ספיקת לב. מחקר שהשווה את ההשפעה של FCM IV על אשפוזים ותמותה בקרב מטופלים עם חסר ברזל שאושפזו בשל אי ספיקת לב אקוטית, הראה כי למרות שלטיפול אין השפעה משמעותית על התוצא העיקרי, הוא עשוי להפחית את הסיכון לאשפוז בעקבות AHF ולשפר את איכות החיים בהשוואה לפלצבו. המחקר הנוכחי, בא לבדוק את הקשר שבין רמות המוגלובין והשפעות הטיפול ב-FCM.

מחקר זה כלל 1107 מטופלים באשפוז בגין AHF עם מחסור בברזל, כך שהם רובדו לפי רמת ההמוגלובין הבסיסית שלהם (מתחת ל-12 גרם/ד”ל לעומת מעל 12 גרם/ד”ל). התוצא העיקרי היה תמותה מסיבה קרדיווסקולרית והתוצאים המשניים כללו סך אשפוזים ותמותה מסיבה קרדיווסקולרית וזמן עד לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית. התוצאים הושוו בין קבוצה שטופלה ב-FCM לבין קבוצה שטופלה בפלצבו לאחר 52 שבועות.

המחקר כלל 464 מטופלים עם רמת המוגלובין מתחת ל-12 גרם/ד”ל (228 מטופלים בקבוצת FCM ו-235 בקבוצת הפלצבו), ו-643 מטופלים עם רמת המוגלובין מעל 12 גרם/ד”ל (329 מטופלים בקבוצת FCM ו-314 בקבוצת הפלצבו). התוצאות הראו כי שיעור התמותה מסיבה קרדיווסקולרית ל-100 שנות מטופל בקרב מטופלים עם רמת המוגלובין מתחת ל-12 גרם/ד”ל עם FCM לעומת פלצבו היה 71.1 לעומת 73.6 בהתאמה (RR 0.97, 95% CI 0.66-1.41), וכי השיעור עבור מטופלים עם רמת המוגלובין מעל 12 גרם/ד”ל עם FCM לעומת פלצבו היה 48.5 לעומת 72.9 (RR 0.67, 95% CI 0.48-0.93). לפיכך, המחקר לא מצא אינטראקציות משמעותיות בין רמת ההמוגלובין לבין השפעת הטיפול עבור התוצא העיקרי והתוצאים המשניים.

למאמר ב- ahajournals

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך