במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי באחד מכל עשרה חולים עם אירוע מוחי איסכמי בילדות תועדה רה-אקטיבציה אסימפטומטית של הרפס זוסטר זמן קצר לפני האירוע המוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהום בהרפס זוסטר נקשר באופן היסטוריה של מחלה מקומית של עורקים במוח ואירוע מוחי איסכמי עורקי בילדים ועם סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי ואוטם לבבי במבוגרים. מטרת מחקר Vascular Effects of Infection in Pediatric Stroke II הייתה לקבוע אם זיהום בהרפס זוסטר מהווה טריגר משמעותי לאירועים מוחיים בילדים גם בעידן חיסון שגרתי כנגד הזיהום הנגיפי.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל 22 מרכזים עם 205 חולים (גילאי 28 ימים עד 18 שנים; חציון של 11.6 שנים) עם אירוע מוחי איסכמי עורקי ספונטאני בין דצמבר 2016 ועד ינואר 2022 בצפון אמריקה ואוסטרליה. החוקרים השלימו ראיונות עם ההורים ואספו דגימות סרום בתחילת הדרך, כולל בשלב היפראקוטי (עד 72 שעות, 194 חולים) ואקוטי (4-6 ימים, 181 חולים) ובשלב מאוחר (1-6 שבועות, 74 חולים). מעבדת מחקר מדדה את טיטר נוגדני IgM ו-IgG כנגד הרפס זוסטר בחולים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי וב-95 ביקורות לא תואמות.
הדגימות הסרולוגיות בתחילת הדרך העידו על חשיפה קודמת להרפס זוסטר ב-198 חולים (97%). ההורים דיווחו על חיסון קודם כנגד הנגיף ב-160 (78%) ומחלת אבעבועות רוח ב-3 (1.4%) ילדים. ב-20 חולים (9.8%) תועדה עדות סרולוגית לרה-אקטיבציה לאחרונה של הרפס זוסטר בעת האירוע המוחי; כולם היו אסימפטומטיים. בכל המקרים תועדה חשיפה רחוקה להרפס זוסטר עם חיסון כנגד הנגיף כשש שנים קודם לכן. החוקרים זיהו רה-אקטיבציה לאחרונה של הרפס זוסטר בחולים עם מחלת עורקי מוחי מוקדית (4 מבין 32 חולים, 12.5%) אך לא זוהה קשר בין הזיהום הנגיפי ובין מויה-מויה או דיסקציה עורקית.
בכל 95 הביקורות תועדה עדות סרולוגית לחשיפה קודמת להרפס זוסטר וב-3 ביקורות (3.1%) תועדה רה-אקטיבציה לאחרונה של הרפס זוסטר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי באוכלוסייה מחוסנת, זיהום בהרפס זוסטר עדיין עשוי לשחק תפקיד חשוב בפתוגנזה של אירוע מוחי בילדות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!