ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של סוכרת מסוג 1 במטרה להתאים טיפול ומעקב אחר החולים למניעת סיבוכים ואף דחיית התקדמות המחלה אך במקרים רבים קשה לזהות נכונה את סוג הסוכרת על-בסיס מאפיינים אנתרופומטריים ומעבדתיים בלבד. לנוכח זאת, בנייר עמדה מטעם האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה פורסמו המלצות לבדיקת נוגדנים לסוכרת מסוג 1 באוכלוסייה הבוגרת במטרה לשפר את האפשרות לסיווג סוג הסוכרת ובשלב מוקדם.
על-פי נייר העמדה, בדיקת נוגדנים לסוכרת מסוג 1 באוכלוסייה הבוגרת מומלצת בכל מקרה של אבחנה חדשה של סוכרת בה עולה חשד כי אין מדובר בסוכרת מסוג 2:
1. היעדר סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 2 או קיום סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 1.
2. סיפור משפחתי או אישי של מחלות אוטואימוניות נלוות (כגון השימוטו, צליאק)
3. היעדר השמנה, דיסליפדימיה או יתר לחץ דם.
4. כל אבחנה חדשה של טרום-סוכרת לפני גיל 40.
5. מהלך מחלה לא אופייני לסוכרת סוג 2 (כשלון מהיר בטיפול תרופתי שאינו אינסולין, ירידה במשקל)
ההמלצה הינה לבדיקת נוגדנים מסוג Anti-GAD ומסוג Anti-IA-2 בשלב ראשון, כאשר במידה וקיים חשד קליני גבוה מומלץ להשלים בדיקות לנוגדנים מסוג Anti-Insulin ו-Anti-ZnT8. בדיקות C-peptide וסוכר בדם אמנם יכולות לסייע אך אינן חלק מהאבחנה הראשונית.
בנייר העמדה ישנה גם התייחסות לסקר נוגדנים באוכלוסייה הבריאה וזאת מתוך הבנה כי זיהוי נוגדנים עצמיים טרם הופעת הפרעה במשק סוכר (שלב 1 של סוכרת מסוג 1) מסייע בזיהוי מטופלים בסיכון גבוה להתקדמות המחלה לשלב מתקדם (שלב 3 של סוכרת מסוג 1). לסיקור מוקדם חשיבות מאחר ועשוי לסייע במניעת הופעה מסכנת חיים (חמצת סוכרתית) בהכנה להתמודדות עם המחלה, וכיום אף ישנן אפשרויות מסחריות ומחקריות להתערבות בשלב מוקדם של המחלה ולדחות את התקדמות המחלה במספר שנים.
לסיכום, על-רקע החשיבות הרבה בזיהוי מוקדם של סוכרת מסוג 1, נייר העמדה ממליץ על שימוש בקריטריונים קליניים ובדיקות נוגדנים, על מנת להבטיח אבחון נכון, התאמת טיפול ומניעת סיבוכים.
מתוך נייר העמדה של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה.
הכתבה בחסות סאנופי
MAT-IL-2500216, April 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!