למרות שהיה זה חודש של חגים נראה שהחוקרים בעולם הרחב לא בהכרח צמו או בילו בסוכה…לפנינו שוב סיכום חודשי המביא בקצרה את העבודות החשובות והאקטואליות ביותר שפורסמו בחודש האחרון:

ב-1/10 קיבלנו עדכון מעניין ופרקטי מה- Am J Gastroenterol שלמטופלים המבצעים הכנה לקולונקסופיה מומלץ מאוד לבצע הליכה  של 5 דקות , באינטרוולים של כל 10 דקות עד לסיום שתיית ה-PEG . נמצא שבקרב מטופלים שביצעו זאת  שיעור ההכנה הטובה-מצויינת היה משמעותית גבוה יותר מאשר לאלו שלא הלכו: כ-45% מול 21% .

ב-4/10 דיוחנו, היישר מה-CHEST  שפעילות גופנית בשבועות הראשונים לאחר תיקון מסתם מיטרלי היא לא רק בטוחה, אלא גם מועילה בקרב מטופלים רבים. החוקרים מדווחים שלאחר השלמת התוכנית ב-251 מטופלים לא נמצאה החמרה בתפקוד המסתם באף אחר מהמטופלים. יתרה מזאת, נמצא שיפור קל, אך משמעותי במקטע הפליטה של חדר שמאל.

ההמלצה היא להתחיל בפעילות 8-10 ימים לאחר הניתוח.

ב-6/10 דיווחנו מתוך Int J Cardiol שחולים רבים עם מחלת עורקים מפושטת, CAD, סובילים גם מריפלוקס GERD , שעלול להוביל לאיסכמיה של שריר הלב. טיפול מונע בתרופות מקבומת ה-PPI , כמו האומפרזול-לוסק, עשוי למנוע סיכון זה. המחקר שבוצע בקרב חולי CAD שאובחנו גם כסובלים מ-GERD ואשר טופלו באומפרזול מצא ירידה בסיכון לאיסכמיה כתוצאה מהטיפול.

ה- ה-Am J Epidemiol מעדכן אותנו ב-8/10 שלרמות ההומוציסטאין (זוכרים מהגיליון הקודם את המחקר שקרא ל”מות תיאוריית ההומציסטאין”…?) קשר הפוך ליכולת הקוגנטיבית באוכלוסיה מעל גיל 60 . לפי החוקרים נראה שטיפול באמצעות ויטמין B6 וחומצה פולית המפחית רמות הומוציסטאין עשוי לסייע גם בשיפור היכולות הקוגנטיביות או במניעת הירידה שלהן, והדבר נבדק כעת ב-2 מחקרים גדולים.

ואם אנו עוסקים כבר בהומוציסטאין אז באותו השבוע ממש ה-rition American Journal of Clinical Nut מדווח שכדי להוריד באופן משמעותי את רמות ההומוציסטאין יש צורך במינימום מינון יומי של 0.8 מ”ג חומצה פולית ביום כדי להשיג את האפקט הרצוי של לפחות 20% ירידה. לתוספת ויטמין B12 הייתה השפעה נוספת של כ-7% בירידת רמת ההומוציסטאין.

ב-6/10 רעשו כלי התקשורת מהדיווח של חברת MERCK על ניסוי מוצלח עם חיסון הגרדסיל אשר הביא להצלחה של מניעה של 100% מקרי קדם סרטן וסרטן צוואר רחם לא פולשני . כ-0.5% מהנשים בקבוצת הביקורת לקו בתחלואה הנ”ל.

מה- Lancet למדנו, ב-9/10 , שטיפול ממושך ב-NSAID מפחית את הסיכון לסרטן הפה. אבל, מנגד, הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית עולה. החוקרים מעריכים שלאינזימי ה-COX תפקיד חשוב בהתפחות סרטן פה, ולכן לחסימתם ע”י ה-NSAID יש אפקט מגן. החוקרים מאמינים שיש מקום לטיפול מניעתי ב-NSAID במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לסרטן הפה מעשנים ומעשנים לשעבר אך יש לבצע במטופלים אלה ניטור קפדני אחר הפרמטרים הקרדיולוגים.

ה- European Heart Journal עדכן ב-9/10 בנושא פרקטי חשוב: הטיפול בנוגדי קרישה לאחר אירוע קורנורי חד (ACS). האם להסתפק באספירין בלבד או שיש מקום גם לשלב וורפרין ? באופן כללי נמצא שלשילוב לא היה יתרון במניעת תמותה, אוטם או שבץ. לעומת זאת היתה כמעט הכפלה בסיכון לדימומים. יחד עם זאת, כאשר רמות ה-INR היו בטווח של 2-3 נמצאה ירידה של 27% בשילוב של מוות, אוטם ושבץ במטופלים שקיבלו את השילוב, אך עדיין עם עלייה של פי 2 בסיכון לדימומים. לא ברור עדיין אם אסטרטגיה זו עדיפה על שימוש בשילוב של תרופות נוגדי קרישה חדשות יותר.

מחקר שהגיע מה- Arch Neurol ופורסם אצלנו ב-12/10 מצא שאכילת דגים ו/או צריכת אומגה 3 ובמיוחד DHA , קשורים בסיכון מופחת למחלת אלצהיימר וירידה קוגנטיבית. נמצא שאכילת 2 ארוחות דגים בשבוע בממוצע מפחיתה את קצב ההתדרדרות הקוגנטיבית בכ-13% באוכלוסיה מעל גיל 65, בהשוואה לאוכלוסיה שאינה צורכת דגים.

מחקר נוסף מאותו היום, הפעם מה- J Am Coll Cardiol מגלה לנו שלרמת ה-CRP של מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים יש קשר לסיכון להישנות של פרפור. חולים עם רמות CRP גבוהות היו בסיכון גבוה של פי 1.8 לעבור פרפור נוסף תוך חודש בהשוואה לחולים עם CRP תקין. החוקרים מסיקים כי טיפול אנטי-דלקי עשוי לכן לסייע במניעת השנות פרפור פרוזדורים. חלק מכם ודאי זוכר ממחקרים קודמים שגם לסטטינים עשויה להיות השפעה על הורדת רמות CRP .

על נזקי העישון כבר פורסמו אין ספור דיווחים. בכל זאת אחד שחשבנו שראוי להזכיר כאן הוא מה- Cancer Causes and Control אשר מצא כי עישון ארוך טווח גם מעלה את הסיכון לסרטן השד. עישון לאורך תקופה של 40 שנים ומעלה העלה את הסיכון לחלות בסרטן שד פי 1.4, ועם הירידה בגיל תחילת העישון, עלה הסיכון לחלות בסרטן השד.

מחקר מ- Gutשפורסם אצלנו ב-16/10 מצא כי טיפול במלטונין עשוי להקל על תסמיני וכאבי IBS , הלא היא תסמונת המעי הרגיש. המחקר עקב אחר מטופלים עם IBS שסבלו מהפרעות שינה וטופלו במלטונין . בהשוואה לקבוצת הפלצבו נמצאה ירידה משמעותית בכאבי הבטן והכאבים הרקטליים. הטיפול אגב לא סייע בהפרעות השינה…

באותו היום ממש, ב-16/10 , דיווח ה- J Am Geriatr Soc על כך שיש קשר בין פרקינסון לבין ירידה בצפיפות העצם וסיכון לשברים. במחקר חתך שביצעו החוקרים הם מצאו שאצל חולי פרקינסון יש ירידה של 7-8% בצפיפות העצם בעמוד השדרה ובירך. אי לכך, כדי להקטין את הסיכון לשברים, ממליצים החוקרים לבצע בדיקות צפיפות עצם בחולים עם פרקינסון ולהמליץ בפניהם על טיפול והדרכה למניעת נפילות ושברים.

שאלת הגבול התחתון של ה-LDL-C מעסיקה חוקרים רבים. ה- J Am Coll Cardiol דיווח ב-18/10 , על בסיס אנליזות שנעשו במחקרי ה-PROVE IT ו-TIMI 22 , שגם רמות מאוד נמוכות של LDL-C , מתחת ל-40 מ”ג לדצילטר, בחולים עם מחלת עורקים כלילית, הן עדיין בטוחות. הירידה ברמות ה-LDL-C גרמה מאידך לירידה בשיעור האירועים הקורונרים. כך שכרגע הסיסמא של “נמוך יותר טוב יותר ” המתייחסת לרמת ה-LDL-C נכונה כנראה ללא הגבלה מלמטה…

מחקר ישראלי בראשותו של פרופ’ אהוד גרוסמן, אחר המרואיינים הפופולארים אצלנו, אשר התפרסם ב- Am J Hypertens ב-18/10 מגלה שבמקרים של עלייה חדה בלחץ דם על רקע חרדה, טיפול בנוגד חרדה עשוי להפחית את הלחץ הדם בדומה לטיפול בתרופה ליתר לחץ דם. החוקרים השוו בין יעילות ובטיחות הטיפול ב-Diazepam ובין הטיפול הנפוץ של Captopril מתחת ללשון. בקבוצת מטופלי Diazepam נרשמה ירידה בלחץ הדם מ-213/105 ל-170/88 מ”מ כספית. בקבוצת מטופלי Captopril נרשמה ירידה מ-208/107 ל-181/95 מ”מ כספית. המסקנה הטיפול בנוגד חרדה יעיל בהורדת לחץ הדם, ושווה אולי להתחיל בו עוד לפני ההגעה לאישפוז.

מחקר נוסף מאותו עיתון, ה– Am J Hypertens עליו דיווחנו ב-20/10 מצא שיין אדום (עם וללא אלכוהול) הביא לשיפור ניכר במידת הקשיחות של עורקים כליליים של חולים במחלת עורקים כלילית (CAD ) . החוקרים סבורים שזהו מימצא חשוב ביותר: יין אדום רגיל ויין אדום חסר-אלכוהול הביאו לירידה משמעותית ב-Augmentation Index של 10.5% ו-6.1%, בהתאמה תוך כ-90 דקות לאחר שתייתו. בנוסף, נרשמה ירידה משמעותית בקשיחות העורקים ובלחץ הדם הסיסטולי המרכזי, אך לא בלחץ הדם הסיסטולי הפריפרי.

ב-21/10 דיווחנו על אזהרה של ה-FDA הנוגעת לשימוש בתרופה סימבתה,(( Duloxteine המיועדת לטיפול בהפרעות דכאון ונוירופתיה סוכרתית, בחולים עם מחלת כבד קיימת. כמו כן ה- FDA מזהיר מפני השימוש ב-Duloxteine בנבדקים הצורכים כמויות אלכוהול גדולות, נבדקים עם מחלת כבד כרונית או עדות לאי-ספיקה כבדית.

מ- Diabetes Careעודכנו ב-22/10 שתוספי ויטמינים ומינרלים (ויטמין C ו-E , מגנזיום ואבץ) משפרים תפקוד כלייתי בחולי סוכרת סוג 2 : לאחר 3 חודשים, רמת הפרשת האלבומין בשתן, סמן של תפקוד כליתי גלומרולרי, פחתה בקבוצת הויטמינים וקבוצת הטיפול המשולב עם מינרלים בהשוואה לפלצבו. החוקרים מסיקים שתוספי ויטמינים ושילוב של תוספי ויטמינים ומינרלים משפרים תפקוד גלומרולרי, אך לא טובולרי, של הכליה במטופלים עם סוכרת סוג 2 .

ב-26/10 התקבל פרסום מה- Arch Intern Med לפיו רמות המוגלובין בחמישון העליון או בתחתון בקרב אוכלוסיה קשישה מהווים גורם סיכון משמעותי לתמותה. ערך ה-HR המתואם לתמותה עמד על 1.33 בחמישיון התחתון ועל 1.17 בחמישון העליון, בהשוואה לנבדקים בחמישיון הרביעי. כזכור הגדרת ה- ה-WHO להגדרת אנמיה היא של ריכוז המוגלובין נמוך מ-13g/dL בגברים ומ-12 בנשים. התוצאה מעידה כי ריכוז ההמוגלובין בטווח העליון הנורמלי (מעל 15.6g/dL בגברים ומעל 14.4g/dL בנשים) עלול להקשר לסיכון מוגבר לתמותה.