בתחילת נובמבר למדנו מ”מחקר על” (מטה-אנליזה)  מה-Ann Intern Med כי תכניות הדרכה למטופלים לאחר אוטם שריר הלב מפחיתות את הסיכון לתמותה ולאוטם חוזר. לאחר שנתיים של הפעלת תכניות כאלה נמצא שהסיכון לתמותה ולאוטם שריר הלב במטופלים שהששתתפו בתכנית היה נמוך יותר באופן משמעותי ומובהק. במטופלים שהשתתפו בתכנית שכללה פעילות גופנית הירידה בסיכון הייתה של 28% ו-24% בהתאמה ובמטופלים שהשתתפו בתכנית ללא פעילות גופנית הירידה בסיכון הייתה של 13% ו-14% בהתאמה.  בקיצור, נראה שתכניות הדרכה עם פעילות גופנית הן בהחלט מומלצות למטופלים אחרי אוטם שריר הלב…

באותו היום ממש דווח מה– Arch Neurolכי לצריכת דגים יש השפעה מיטיבה על קצב ההתדרדרות הקוגנטיבית בקרב אנשים מבוגרים מעל גיל 65. המימצאים לא היו מדהימים: קצב איבוד קוגנטיבי נמוך יותר ב-10%-13% אצל אכלני דגים בהשוואה לכאלה הצורכים מעט, אך בכל זאת מימצא חיובי, ואם זה גם טעים ובריא גם במישורים אחרים הנה סיבה טובה נוספת לא לשכוח להמליץ על דגים…

ב-3/11 הופתענו לשמוע כי ע”פ מחקר שהוצג בכנס של ה- American College of Chest Physicians נמצא ש-71% מאוכלוסיית המעשנים סבור שהגורם לסרטן הוא הניקוטין…ולכן הייתה לקבוצה רחבה של נשאלים רתיעה גם מהטיפול בגמילה באמצעות תחליפי ניקוטין. החוקרים ממליצים להעביר את המסר למטופלים כי הגורם לסרטן אינו הניקוטין אלא העשן והפסולת המועברים, אך הניקוטין הוא גורם ההתמכרות לעישון, והתחליפים מהווים אמצעי לגמילה הדרגתית מהתמכרות זו.

מה- Diabetes Care למדנו כי דיאטה המתבססת על חומצות שומן לא רוויות, בהשוואה לדיאטה עשירה בפחממות, עשוייה לתרום להורדה בלחץ דם, וזאת מעבר להשפעה המיטיבה על רמות השומנים בדם. אצל 42 מטופלים עם סוכרת סוג 2 נמצא שינוי בערכי לחץ דם לאחר 6 שבועות עם יתרון שאמנם לא היה מובהק סטטיסטי לדיאטה המבוססת על חומצות שומן לא רוויות.

עדכון שפורסם ב-6/11 מתוך הועידה השנתית של ה-American Association for Cancer Research’s מלמד על כך שכ-10% מכלל מקרי הסרטן נובעים מ…השמנת יתר. השיעור גבוה עוד יותר בסרטן המעי הגס (כ-14%) , האנדומטריום (49% !), הושט (39%) , הכליות (31% ). לאור מגיפת ההשמנה בארה”ב, טוענים החוקרים שהערכות אלה הן שמרניות וסביר ששיעור מקרי הסרטן הנובעים מהשמנה גבוה עוד יותר.

כאן בישראל התפרסם גם ב-6/11 מחקר שבחן את האלימות כנגד צוותי בתי חולים בחדרי המיון. נמצא ש-75% מאנשי הסגל בבתי החולים חוו אלימות מצד מטופלים ובני משפחותיהם. מספר מזעזע ואם יש בזה כדי להרגיע, אז מרבית אירועי האלימות היו מילוליים…

עדכון נוסף מ– Diabetes Care שפורסם אצלנו ב-6/11 דיווח על כך שניתוח לצורך הורדה במשקל  מסוג laparoscopic adjustable gastric banding (או בקצור LAGB) נמצא יעיל בטווח של 4 שנים: מלבד הירידה במשקל (בממוצע ירידה מ-BMI של 45.9 ל-37.7) דווח גם על ירידה מובהקת בתחלואה לסוכרת בהשוואה לקבוצת ביקורת, וכך גם לגבי יתר לחץ דם.

ב-6/11 התפרסם מחקר חשוב גם ב-LANCET שמצא כי הוספת קלופידוגרל (פלויקס) לאספירין במטופלים עם אוטם חריף בשריר הלב עם  ST-Segment Elevation היה קשור לירידה מובהקת של 9% בתמותה, ואירועי אוטם או שבץ חוזרים.

ב-7/11 התבשרנו ע”י ה- Eur Heart J כי פעילות גופנית למשך של כ-20 שבועות בעומס מאמץ של 75% , בקרב מבוגרים שלא היו פעילים לפני כן, ושסבלו מרמות CRP גבוהות יחסית  – גורמת לירידה של 24% בערכי ה-CRP . ה-CRP כידוע הוא סמן דלקתי שנמצא קשור באופן בלתי תלוי גם לתחלואה קרדיווסקולרית.

מדיווח ב-9/11 למדנו שיתכן ואנשים המתלוננים על קשיי שינה סובלים ממחלת GERD (החזר קיבה ושט) אפילו אם הם אסימפטומיים ואינם סובלים מצרבת כך על פי מחקר שהוצג בכנס השנתי של הקולג’ האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה. מסקנת החוקרים שמצאו קשר מובהק בין תלונות על הפרעות בשינה ונוכחות של GERD (שנבדקה ע”י רמות Ph בושט מתחת לערך של 4 ) היא שיש לשלול GERD במטופלים המתלוננים על הפרעות בשינה, גם אם הם אסימפטומטיים.

ב-11/11 מדווחים חוקרים בגיליון נובמבר של Journal of the American College of Cardiology.כי חולים מאושפזים עם פרפור פרוזדורים וסיכון גבוה לשבץ אינם מקבלים טיפול מתאים של אנטיקואגולנטים. החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי שכלל 945 חולים מאושפזים על רקע פרפור. רובם (88%) היו בסיכון לשבץ, אך רק כמחצית (55%) קיבלו וורפרין (קומדין). 21% מהחולים בסיכון גבוה לשבץ לא קיבלו קומדין או אספירין. החוקרים מסיקים כי יש מקום להגביר את הרישום של וורפרין  ולחזק את המעקב על נטילת התרופות אצל מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים והנמצאים בסיכון מוגבר לשבץ.

ב-12/11 דווח מה- Am Heart J כי השמנת יתר קשורה עם עלייה בשיעור הרה-סטנוסיס הדורשים רה-וסקולריזציה אצל מטופלים בהם הושתל סטנט. החוקרים מדווחים, כי שיעורי הרה-ווסקולריזציה במשך השנה שלאחר ההשתלה, היו גבוהים יותר במטופלים עם השמנת יתר בדרגות II/III (BMI ≥ 30), בהשוואה למטופלים עם משקל רגיל (13.6% לעומת 10.9%). לא חלפו יותר מ-3 ימים וגם מ- Circulation דווח כי השמנת יתר קשורה לעלייה בסיכון לפרפור פורזדורים לאחר ניתוח לב. הסיכון לפרפור היה גבוה יותר ב-18% בקרב בעלי עודף משקל. בקרב מטופלים עם השמנת יתר קיצונית, BMI מעל 40, הסיכון היחסי לפרפור פרוזדורים היה גבוה יותר בכ-139%  !

ב-13/11 דיווחנו מתוך ה- Ann Intern Med ידיעה מסעירה למדי, לפחות עבור חסידי הויטמין E : תוצאות מטה-אנליזה של 19 מחקרים אקראיים מציעות כי מינון גבוה של ויטמין E מעלה תמותה מכל הסיבות, ועלייה תלויית מינון זו מתחילה ב-150 IU/ליום.

 האנליזה כללה 136,000 מטופלים, והראתה בבירור כי ככל שמינון ויטמין E עולה, עולה גם התמותה מכל הסיבות. ב-400 IU, המינון הנפוץ ביותר, הסיכון לתמותה גבוה ב-10% לעומת הסיכון באלו שלא לוקחים ויטמין E. ההסבר לכך לא ברור, אך החוקרים ממליצים להמנע מנטילת תוספי ויטמין E …