כירורגיה כללית

תסמונת המדור הכרונית/מאת ד”ר פנסקי, עורך האורתופדיה

תלונה שכיחה יחסית בה אני נתקל בקרב חיילים קרביים וספורטאים צעירים היא כאבים בשוקיים. ברוב המתלוננים הכאב חולף לאחר מנוחה מתאימה, שינוי עצמת המאמץ וסוג האימון.

חלק מתברר כסובלים משברי מאמץ או Shin splints. המיעוט נותר ללא אבחנה ומתחיל לנדוד בין רופאים שונים ודיסצפלינות טיפוליות אחרות בחיפוש מייגע אחר מזור למצוקה.

זו הסיבה שמצאתי לנכון להזכיר את קיומה של תסמונת המדור הכרונית שנסקרה בעיתון לרופאי משפחה ואשר אחראית לפחות לחלק מכאבי השוקיים העקשניים.

התיסמונת מתרחשת בעיקר בספורטאים בגילאים 20-30 שנה, שכיחה באצנים וכדורגלנים, ויש שמופיעה ברוכבי אופניים מתעמלים וטניסאים. זמן התלונות הממוצע עד ביצוע האבחנה הוא שנתיים(!). נשים נפגעות כנראה יותר.

החשוב ביותר לאבחנה הוא לקיחת אנמנזה מפורטת. התלונה השכיחה היא כאב בשוקיים בזמן מאמץ. ב 70-80% הכאב בשתי הרגליים. יש המדווחים על תחושת לחץ או בליטה בשוק מעל המדור הלחוץ ויש המתארים נימול שקורן גם לכף הרגל.

הסימפטומים נעלמים דקות עד שעות לאחר הפסקת המאמץ, אך במקרים מסויימים, בעיקר כאשר הספורטאי המשיך להתאמן למרות הכאב, יתכן כאב בן מספר ימים. הסובלים מתסמונת זו מתארים כי הכאב מתעורר לאחר מרחק קבוע או זמן קבוע של ריצה, רכיבה על אופניים או מאמץ אחר, אך אם מתעלמים מהכאב וממשיכים באימון, יש שהסימפטומים מחמירים ואף מופיעים מוקדם יותר.

האנמנזה היא המפתח לאבחנה כיוון שהערך העיקרי בבדיקה הפיזיקלית הוא שלילת אבחנות אחרות. מומלץ לבדוק את המטופל מייד לאחר מאמץ פיזי. בחלק מהמקרים ניתן לאבחן הרניאציה של שריר דרך קרע חלקי בפסיה, ולעיתים מישוש המדור המדובר יגרום לכאב.

במצב מוזנח, כאשר נגרם כבר נזק לשרירי המדור, נמצא חולשה יחסית של השרירים.

בדיקת העזר העיקרית לאבחון תסמונת מדור כרונית היא מדידת לחצים במדור. קיימים סוגים שונים של מכשירים למדידת לחצים. נהוג לבדוק לחצים במנוחה ומספר דקות לאחר מאמץ. מקובל להניח כי לחץ תוך מדורי במנוחה מעל 15 מ”מ כספית נחשב גבוה.

אם אכן נמצא לחץ תוך מדורי גבוה טיפול שמרני לרוב אינו יעיל.

גם פיזיותירפיה, מחוכים, חבישות, מדרסים וטיפול תרופתי לא נמצאו יעילים.

הפסקה מוחלטת של המאמץ ונטישת העיסוק בספורט עשויים לעזור, אך ברוב המקרים גישה זו אינה פרקטית. הטיפול היעיל הוא פסיוטומיה.

מבצעים חתך קטן מעל המדור המעורב, חושפים את הפסיה וחותכים לאורכה. הניתוח פשוט ויש המבצעים אותו בהרדמה מקומית. שיטת טיפול נוספת היא פסייקטומי בה כורתים פיסות מהפסיה על מנת למנוע הצטלקות של הפסיה החתוכה וחזרת התלונות.

Chronic compartment syndrome: Tips on recognizing and treating: The patient’s history offers more important clues than physical exam. Englund J.: J Fam Pract, 54(11). Nov. 2005

הערת העורך: אין בידי נתונים בדוקים, אך ההתרשמות שלי, שלפחות בקרב חיילי חי”ר תסמונת זו שגורה יותר מאשר אנו מניחים. לעיתים כאשר החייל או החיילת מתלוננים על כאבים בשוקיים, הבדיקה הפיזיקלית תקינה, מיפוי עצמות וצילום אינם מראים פתולוגיה והחייל נשלח חזרה ליחידתו עם או ללא טיפול וללא אבחנה ברורה. אני סבור כי בדיקת הלחצים במדור שהיא אמנם פולשנית אך טומנת סיכון מועט, צריכה בחלק מן המקרים להתווסף לארסנל הבדיקות שלנו.       

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה