במהלך העשור האחרון בארצות הברית היקף ניתוחים לכריתה דו-צדדית של השדיים עלה בלמעלה מכפליים כטיפול לנשים עם DCIS (Ductal Carcinoma In Situ), כך מדווחים חוקרים בעקבות תוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Society of Breast Surgeons.
מדגם המחקר כלל 2,759 נשים עם DCIS בצד אחד (כולן השלימו ניתוח לכריתת הגוש בין 1978-2011), מהן 127 נשים פיתחו סרטן בצד השני (DCIS או סרטן פולשני). שיעורי ההופעה לאחר 5 ו-10 שנים עמדו על 3.2% ו-6.4%, בהתאמה. חציון משך המעקב עמד על 6.8 שנים. שיעורים נמוכים אלו מעידים כי אבחנה של DCIS בצד אחד אינה צריכה להוביל מיידית לכריתת שדיים דו”צ.
כריתה דו-צדדית של השדיים במצבי DCIS חד-צדדי הינה החריג ולא הכלל. עם זאת, במקרים של הישנות ממאירות באותו צד, הממצאים אינם כה חד משמעיים, מאחר ובחלק מהמקרים של DCIS סיכויי הישנות גבוהים יותר באותו שד, בהשוואה לאחרים. בנשים אלו, חשוב להשלים הערכה של גורמי הסיכון להישנות והיתרונות של קרינה וטיפול הורמונאלי לגידול קיים.
החוקרים מדווחים כי הגורם היחיד שהשפיע על הופעת ממאירות בצד הנגדי היה טיפול אנדוקריני. בנשים שטופלו ב-Tamoxifen או מעכבי ארומטאז הסיכון לממאירות בשד הנגדי עשר שנים לאחר הניתוח היה קטן בכמחצית, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה. ממצאים אלו אינם מפתיעים מאחר וטיפולים סיסטמיים אלו ישפיעו באופן דומה על שני השדיים.
באופן ספציפי, טיפול אנדוקריני הפחית את הסיכון להישנות בתוך עשר שנים של סרטן שד באותו צד (7.8% לעומת 16.3% באלו שלא קיבלו טיפול הורמונאלי) וסרטן בשד הנגדי (3.2% לעומת 6.4%).
החוקרים כותבים כי מדובר במחקר ייחודי מאחר ולא רק שבחן את שיעור הממאירויות בשד הנגדי לאחר טיפול ראשוני, אלא גם השווה את הסיכונים המתחרים למחלה בצד הנגד ולהישנות סרטן שד באותו צד.
מניתוח לפי סיכונים מתחרים עלה כי הישנות הייתה נפוצה למעלה מכפליים מהתפתחות סרטן חדש בשד הנגדי הן לאחר 5 והן לאחר 10 שנים (7.8% לעומת 2.9% ו-14.5% לעומת 5.8%, בהתאמה).
החוקרים בחנו עוד את הקשר בין גורמי סיכון להישנות סרטן שד באותו צד ובין הסיכון לסרטן בשד הנגדי ולא זיהו קורלציה בין התפתחות סרטן חדש בשד הנגדי ובין מאפיינים של המטופלות העשויים להיות קשורים עם סיכון זה, כולל גיל צעיר, סיפור משפחתי של סרטן שד, מחלה בדרגה גבוהה יותר, התייצגות קלינית וטיפול מוקדם. עם זאת, חלק מהגורמים הללו נקשרו עם הישנות סרטן באותו שד.
מהממצאים עולה כי DCIS שזוהה קלינית (מסה נמושה, הפרשה מהפטמה, או הופעת מחלת פאג’ט) חזר באותו שד לעיתים קרובות יותר, בהשוואה למחלה שזוהתה בבדיקת ממוגרפיה (20.1% לעומת 13.5% לאחר עשר שנים).
קרינה לאחר ניתוח גם הפחיתה משמעותית את שיעורי הישנות גידול שד באותו צד, בהשוואה לסיכון בנשים שלא טופלו בקרינה (10.3% לעומת 19.3% לאחר עשר שנים). שיעורי הישנות סרטן באותו שד היו נמוכים יותר באלו שטופלו לאחרונה (12.9% עם טיפול בשנת 1999 או מאוחר יותר, בהשוואה ל-19.3% עם טיפול בשנת 1998 או קודם לכן), הודות לשיפור הטיפול.
מתוך הכנס השנתי ה-18 מטעם ה-ASBS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!