ממחקר חדש בחולים לאחר דנרבציה כלייתית בשל יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, חל שיפור בהיפרטרופיה של חדר שמאל ובתפקוד חדר שמאל, ללא-תלות בלחץ הדם ובקצב הלב. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
החידוש בממצאים נוגע לחוסר התלות בשיפור מורפולוגי (נסיגה של היפרטרופיה של חדר שמאל) ובשינויים ההמודינאמיים (ירידת לחץ דם וקצב לב). במידה והממצאים יאושרו במחקרים גדולים יותר, אזי ייתכן כי תורחב ההתוויה לדנרבציה כלייתית, לדוגמא, בחולים עם אי-ספיקת לב דיאסטולית, ללא תלות בלחץ הדם.
החוקרים מסבירים כי דנרבציה כלייתית מפחיתה את קצב הלב ולחץ הדם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי. הם שיערו כי טיפול זה עשוי להשפיע גם על מבנה הלב ותפקודו, ללא תלות בהשפעות הטיפול על לחץ הדם.
מדגם המחקר כלל 66 חולים שעברו דנרבציה כלייתית באמצעות מערכת צנתר Flex (מדטרוניק) במרכז הרפואי בין השנים 2010-2011 לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי (מדידת לחץ דם סיסטולי במרפאה של 140 מ”מ כספית ומעלה). גיל החולים הממוצע עמד על 64 שנים, כאשר 55% היו גברים. המשתתפים נטלו בממוצע 4.3 תרופות לאיזון לחץ הדם. כולם נטלו משתנים, 89% נטלו חסמי-ביתא ו-55% נטלו תרופות ממשפחת מעכבי ACE.
שישה חודשים לאחר דנרבציה כלייתית, לחץ הדם הממוצע ירד מ-172.9/92.5 מ”מ כספית ל-151.3/85.5 מ”מ כספית, כפי שאושר בניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות, במידה והיה זמין (50 חולים). קצב הלב הממוצע ירד מ-67.7 פעימות לדקה ל-60.5 פעימות לדקה. אינדקס מסת החדר השמאלי ירד מ-61.5 ל-53.4 גרם למטר בריבוע וכן חל שיפור בתפקוד הדיאסטולי.
השינוי בתפקוד הלבבי ובגודל החדר לא היה תלוי בהיקף הירידה בלחץ הדם, עדות להשפעה ישירה של מערכת העצבים הסימפטטית על מורפולוגיית ותפקוד שריר הלב.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת התועלת הקרדיווסקולארית של דנרבציה כלייתית, מעבר להפחתת לחץ הדם.
J Am Coll Cardiol 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!