בחולים מבוגרים לאחר סינקופה עם אבחנה של חסם ביפסיקולארי, בחירה ישירות בקיצוב ללא המתנה לממצאים חריגים ב-ILR (Implantable Loop Recorder) מובילה לתוצאות טובות יותר, כך עולה מתוצאות מחקר SPRITELY (POST 3).
מדגם המחקר כלל 115 חולים בגילאי 50 שנים ומעלה, עם לפחות אירוע סינקופה אחד במהלך השנה האחרונה ועדות לחסם ביפסיקולארי בתרשים אק”ג, אשר היו במעקב לאורך לפחות שנתיים (ממוצע מעקב של 33 חודשים).
החוקרים מדווחים כי גישה אמפירית של קוצב לב תחילה הפחיתה את שיעור אירועי סינקופה, ברדיקרדיה, סיבוכים אקוטיים או כרוניים של ההתקן, או תמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לגישת השתלת התקן לבבי (19 מבין 57 חולים לעומת 44 מבין 58 חולים, P<0.001).
לכל עשרה חולים כאלו בהם הושתל ILR, תועדו שישה חולים עם ברדיקרדיה שהובילה להשתלת קוצב לב, תועדו שני אירועי סינקופה עם דיכוי פעילות וגאלית, מקרה תמותה אחד ומקרה אחד של דמנציה.
מאחר וחולים רבים חוצים לקבוצת טיפול בקוצב לב, מדובר בגישה מעשית. אין צורך לרוץ ולאשפז חולים אלו, אלא רק להתחיל בטיפול במידה והוחלט כי נדרש טיפול. החוקרים מציינים כי מדובר בחולים שאיבדו צרור הולכה אחד והפעילות החשמלית של הלב שלהם תלויה במסלול אחד מבין שניים בצרור ההולכה השני.
מתוך כנס ה-HRS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!