במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Cardiovascular Electrophysiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין הוכחה לכך שאבלציה באמצעות צנתר של פרפור פרוזדורים מפחיתה משמעותית את הסיכון לאירוע מוחי או דימום מג’ורי, לאחר תקנון לטיפול לאורך זמן בנוגדי-קרישה פומיים. מהממצאים עולה כי ייתכן וחשוב להמשיך בטיפול נוגד-קרישה לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים בהתאם לפרופיל הסיכון של החולים.
מטרת המחקר הייתה לתאר את דפוסי השימוש בנוגדי-קרישה פומיים לאחר אבלציה באמצעות צנתור ולהשוות את הסיכון ארוך הטווח לאירוע מוחי ודימום מג’ורי בחולי פרפור פרוזדורים, עם ובלי אבלציה באמצעות צנתר.
החוקרים התבססו על מדגם מבוסס-אוכלוסיה של חולי פרפור פרוזדורים בקוויבק ואונטריו (1999-2014). הם התאימו בין המשתתפים במחקר בכדי לקבוע את שיעורי היארעות אירועים מוחיים ודימומים מג’וריים בקרב חולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר, תוך תקנון לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים.
מבין כלל המשתתפים במדגם, 6,391 חולים היו לאחר אבלציה באמצעות צנתר, בהשוואה ל-482,977 משתתפים שלא השלימו פרוצדורה זו. מבין אלו, 1,240 חולים שהחזיקו בביטוח רפואי ממשלתי והשלימו אבלציה באמצעות צנתר הותאמו ל-2,427 משתתפים ללא אבלציה.
לאחר האבלציה של הפרעת הקצב, 78%, 65% ו-61% מהחולים נותרו תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים לאחר שנה, שנתיים וחמש שנים, בהתאמה, בעוד ש-75%, 71% ו-68% מהחולים בהם לא בוצעה אבלציה באמצעות צנתר נטלו את הטיפול התרופתי לאחר שנה, שנתיים וחמש שנים, בהתאמה.
במהלך המעקב, לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בסיכון לאירועים מוחיים או דימומים מג’וריים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עד פרסום מחקרים המוכיחים הפחתת שיעור אירועים מוחיים עם אבלציה של פרפור פרוזדורים ושיפור בטיחות החולים עם הפסקת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים לאחר אבלציה, נראה כי יש להמשיך בטיפול בנוגדי-קרישה באוכלוסיית חולים זו.
J Cardiovasc Electrophysiol. 2018;29(10):1355-1362
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!