אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 שנים, 57% גברים) שהופנו לטיפול אנדווסקולארי בבתי חולים שלישוניים בסין בין 2016 עד 2019. מדגן המחקר כלל 133 חולים עם אוטם המורגי ודימום תת-עכבישי אסימפטומטי שזוהו בבדיקות הדמיה לאחר 90 ימים ו-357 חולים ללא עדות לכל דימום נכללו בקבוצת הביקורת.
התוצא העיקרי היה תוצאות תפקודיות לאחר 90 ימים, כפי שנקבע לפי מדד Modified Rankin Scale. המדדים סווגו עוד לערכי סף של 0-1, 0-2 ו-0-3, עדות לתוצאות מצוינות, טובות או חיוביות, בהתאמה.
בקבוצת החולים עם עדות לדימומים תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית למדדי mRS גרועים יותר לאחר 90 ימים, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים של 2.6, p=0.001).
במודל מותאם נמצא כי דימום תת-עכבישי ואוטם המורגי אסימפטומטי נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם החלמה גרועה יותר בקטגוריות mRS שונות, כולל 0-1 (יחס סיכויים של 0.4, P=0.03) ו-0-2 (יחס סיכויים של 0.3, p=0.002).
בגברים לעומת נשים ובחולים עם ניסיון תרומבקטומי יחיד לעומת ניסיונות מרובים תועדה השפעה שלילית יותר של דימום תת-עכבישי ואוטם המורגי אסימפטומטי (p=0.01).
החוקרים כותבים כי רופאים לעיתים קרובות מתעלמים מחשיבות דימום תת-עכבישי או אוטם המורגי אסימפטומטי, בפרט באלו ללא תסמינים קליניים גלויים. כתוצאה מכך, אירועי דמם אסימפטומטי אלו לעיתים קרובות אינם זוכים להתייחסות מספקת הן בשלב האקוטי והן במעקב ארוך הטווח, מתוך הנחה כי אלו אינם משפיעים לרעה על ההתאוששות של החולים. עם זאת, מהנתונים הנוכחיים עולה כי מצבים אלו מלווים בתוצאות פחות טובות לאחר אירוע מוחי, עדות לחשיבות ניטור הדוק יותר וגישה פרואקטיבית לשיפור התוצאות.
JAMA Netw Open, March 28, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!