בכנס השנתי של ארגון מנתחי המעי באמצעות אנדו-סקופיה דיווחו חוקרים כי השימוש בלפרו-סקופיה לאבחון ולטיפול בפציעות טראומה מפחית את הצורך בביצוע נתיחות של חלל הבטן בחלק מהחולים.

החוקרים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית בקרב 5,690 מקרים שדווחו ביחידות טראומה בין השנים 1999-2002. בסך הכל בוצעו 207 נתיחות בטן, אך ב-43 חולים שהיו אמורים לעבור נתיחה זו בוצעה תחילה בחינה לפרו-סקופית. 18 מתוכם סבלו מפציעות טראומה קהה, ו-25 מפגיעה טראומתית חודרנית.

9 מהחולים בקבוצת פצועי הפגיעות הקהות הזדקקו לנתיחה לטיפול בפציעתם, ויתר תשעת החולים בקבוצה זו הסתפקו בטיפול הלפרו-סקופי שניתן להם. החוקר הראשי מסביר כי באופן זה נחסך מתשעת חולים נותרים אלה הסבל הכרוך בנתיחת חלל הבטן.

החולים בקבוצה זו היו מבוגרים יותר וסבלו מפציעות בדרגת חומרה חריפה יותר (10.2 ± 19.4 לעומת 3.8 ± 5.1), בהשוואה לחולים בקבוצת הפציעות החודרניות.

בקבוצת פגועי הפציעות החודרניות, הועברו אפילו פחות חולים לנתיחה- רק 36% מהנבדקים בלפרו-סקופיה נזדקקו לביצוע פרוצדורה פתוחה.

לא דווח על פציעות שאבחנתן הוחמצה או על שיעור גבוה משמעותית של מקרי מוות או של סיבוכים בקרב החולים שעברו טיפול לפרו-סקופי בלבד.

החוקר הראשי מסכם כי השימוש בלפרו-סקופיה בטוח בחולים מסוימים, אך הוא אינו יכול לקבוע בוודאות מיהם חולים אלה. בשל אופיו הרטרו-ספקטיבי של המחקר, לא קיים מידע מבוסס הנוגע לנסיבות שבהן הוחלט לבצע בדיקה לפרו-סקופית ראשונית דווקא בחולים מסויימים.

החוקר הראשי קובע כי הסקירה מצביעה על אפשרות להמנע מנתיחת בטן, ולטענתו יש להרחיב את השימוש בלפרו-סקופיה בייחוד במקרים של פגיעות טראומה קהות.

לידיעה במדסקייפ