טיפול נמרץ

שימוש ב-VELTASSA עשוי לסייע בהפעלת מערכת ה- RAAS בחולי אי ספיקת לב /מאמר אורח מאת ד”ר מיכל לאופר פרל (*)

(*) ד”ר מיכל לאופר פרל היא מנהלת מרפאות הלב ושירות אי ספיקת לב, המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי

אי ספיקת לב הינה מחלה שכיחה בקרב האוכלוסייה הבוגרת, עם שכיחות גבוהה מוערכת של כ 10% בגילאים 65 ומעלה. מדובר במחלה כרונית פרוגרסיבית, המביאה לפגיעה משמעותית באיכות החיים ומלווה בשיעורי אשפוזים ותמותה גבוהים, עד כ-  50%ב-5 שנים. עיכוב מערכת Reninangiotensinaldosterone system (RAAS) מהווה אבן יסוד בטיפול לאי ספיקת לב עם תפקוד סיסטולי ירוד, ומומלצת כקו ראשון לטיפול בחולי אי ספיקת לב סימפטומטיים, בהתאם להנחיות האיגוד הקרדיולוגי האירופאי [1] והאמריקאי. 

קבוצת מעכבי ה RAAS כוללת מספר תרופות, כגון angiotensin-converting enzyme inhibitors (ACEi),  angiotensin receptor blockers (ARB) ו mineralocorticoid receptor antagonist (MRA), אשר הביאו לשיפור משמעותי באיכות החיים של חולי אי ספיקת לב, כולל ירידה משמעותית של עשרות אחוזים באשפוזים ובתמותה.

מספר מחקרים קליניים רנדומלים הראו כי השימוש במעכבי ה RAAS במינון מטרה הינו הכרחי לשם השגת תוצאות חיוביות, וכי כל ירידה במינון מביאה לפגיעה בפרוגנוזה [1]. אף על פי כן, מחקר תצפיתי בארה”ב ואירופה [2] הראה שרק כ 15-30% ממטופלי אי ספיקת לב מגיעים למינון המטרה של מעכבי ה RAAS, דבר הנובע במקרים רבים מתופעות הלוואי של התרופות. אחת מתופעות הלוואי השכיחות והמוכרות הינה היפרקלמיה, עם שכיחות מוערכת של כ 15%. מחקרים הראו כי בקרב חולים המפתחים היפרקלמיה, ב 40-77% מהמקרים יבוצע שינוי בטיפול במעכבי ה RAAS, הכולל ירידה במינון או הפסקת הטיפול לחלוטין, דבר אשר הביא לעלייה של 40% באירועים קרדיו-ווסקולרים ו 110% בתמותה מכל סיבה שהיא בקרב מטופלים אלו [3].

בעוד שישנם מספר פתרונות לטיפול בהיפרקלמיה, רובם נותנים פתרון זמני לטיפול מידי, שלעיתים מלווה בתופעות לוואי משל עצמן. לאור זאת, פעמים רבות ניצב הרופא המטפל מול ההחלטה של הורדת המינון, ולעיתים אף הפסקתן כליל של תרופות מצילות חיים. בשנים האחרונות אנו עדים לתרופות חדשות אשר נותנות מענה לסוגייה זו, כשאחת מהתרופות המוכרות והזמינות בישראל הינה VELTASSA, אשר גורמת להפרשת האשלגן בדרכי העיכול, על ידי מנגנון שחלוף אשלגן בסידן במעי. מחקרי ה [4] AMETHYST-DN ו OPAL-HK [5] הראו כי על ידי טיפול ב VELTASSA , 76-95% מהמטופלים שסבלו מהיפרקלמיה הגיעו לערכי נורמה של אשלגן. בנוסף, 94% מהמטופלים הצליחו להמשיך בטיפול ב RAAS, בהשוואה ל 44% בלבד בקרב קבוצת הפלצבו.

מחקר ה PEARL-HF [6] הראה כי שימוש ב VELTASSA בקרב חולי אי ספיקת לב הביא לעלייה משמעותית של  23%בשימוש ב MRA במינון מטרה  וכן לירידה משמעותית בשכיחות של היפרקלמיה מ  25% ל-  7% בלבד. הירידה ברמות האשלגן קורית בצורה משמעותית תוך 7 שעות, כש-90%  מהמטופלים הגיעו לרמות אשלגן בטווח הנורמה תוך 48 שעות. בהשוואה לתרופות אחרות, VELTASSA הינה קלה לשימוש, פעם ביום, ללא תופעות לוואי משמעותיות, שלרוב מתבטאות בכאבי בטן, עצירות, שלשולים ורמות מגנזיום נמוכות. בעוד שתרופות אחרות עובדות על מנגנון שחלוף עם נתרן, ואי לכך עלולות לגרום לצבירת נוזלים, השחלוף של VELTASSA מתבצע מול סידן ולכן אופטימלי לחולי אי ספיקת לב. בהתאם לכך, VELTASSA קיימת היום במסגרת סל הבריאות עבור מטופלים עם מחלה קרדיו-ווסקולרית ואי ספיקת כליות דרגה 3-5, על טיפול במעכבי RAAS, בנוכחות רמות אשלגן 5.5 מיליאקוויוולנט פר ליטר, לאחר מיצוי טיפול במשתנים.

בעידן החדש, עלינו לזכור כי יש לנו את הכלים לניהול תופעות לוואי של תרופות, כגון היפרלמיה, אשר מאפשרים לנו להעניק עבור מטופלי אי ספיקת לב את הטיפול האופטימלי לשיפור איכות חיים ומניעת אשפוזים ותמותה.   

References


  •     McDonagh et al. European Heart Journal 2021


  •    Eur J Heart Fail. 2021 Sep;23(9):1499-1511


  •    Volterrani et al. Eur Heart J 2020;22:2049-2055


  •    Bakris GL, et al. JAMA 2015;314(2):15161.


  •    Weir at al. N Engl J Med 2015;372:211-21.


  •     Pitt B, et al. Eur Heart J 2011;32:8208

  • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים