טיפול נמרץ

בדיקת סקר דו-שלבית מסייעת בהערכת הסיכון לאי-ספיקת לב בחולי סוכרת (Circulation)

בדיקת סקר דו-שלבית, המבוססת על מדד סיכון וסמנים בדם, עשויה לסייע בזיהוי חולים עם סוכרת בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב, בהם תתכן התועלת הגדולה ביותר לטיפול תרופתי מניעתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation.

החוקרים השוו שיטות סקירה ואת הסיכון העתידי לאי-ספיקת לב בתוך חמש שנים, בפרט באלו ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. הם אספו נתונים אודות 4,889 חולים בגילאי 40 שנים ומעלה עם סוכרת, ללא אי-ספיקת לב בתחילת הדרך וללא סימני מחלה כלילית טרשתית. כל המשתתפים השלימו בדיקות סקר לקביעת דרגת הסיכון לאי-ספיקת לב.

החוקרים בחנו את הסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם ללא מחלה כלילית טרשתית עם בדיקות סקר חד-שלבית: מדד סיכון קליני ( WATCH-DM); בדיקות סמנים בדם (NT-proBNP או hs-cTn); בדיקת אקו-לב.  לאחר מכן, הם העריכו את תוצאות גישה דו-שלבית עוקבת, כאשר הבדיקה השניה הושלמה רק במקרים בהם הבדיקה הראשונה הדגימה סיכון נמוך, עם משלב שתי בדיקות (WATCH-DM/NT-proBNP, NT-proBNP/hs-cTn, או NT-proBNP/אקו-לב).

התוצא העיקרי היה היארעות אי-ספיקת לב לאורך חמש שנות מעקב. החוקרים גם בחנו את מאזן עלות-תועלת של בדיקות סקר והטיפול העוקב של חולים בסיכון גבוה עם מעכבי SGLT-2.

מהנתונים עולה כי זוהו 301 אירועי אי-ספיקת לב (6.2%) בקרב חולים ללא מחלה טרשתית קרדיווסקולארית. מבין כלל אירועי אי-ספיקת לב, 53-71% אירעו בקרב משתתפים שסווגו בסיכון גבוה לפי בדיקת הסקר החד-שלבית; אך 75-89% אירעו בקרב חולים שהוגדרו בסיכון גבוה בשני השלבים.

הסיכון להיארעות אי-ספיקת לב היה גבוה פי 3.0-3.6 בקבוצת החולים בסיכון גבוה לעומת אלו בסיכון נמוך, כפי שנקבע לפי גישת הסקירה הדו-שלבית.

מבין הגישות המבוססות על שני הצעדים, בדיקת WATCH-DM תחילה ולאחריו בדיקת NT-proBNP סלקטיבית בחולים שהוגדרו בסיכון הנמוך בבדיקה הראשונה, היה המשלב היעיל ביותר, עם מספר הבדיקות הקטן ביותר ועלות סקירה הנמוכה ביותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התאמת טיפול מניעתי יעיל אך יקר לחולים בסיכון הגבוה ביותר, בהם צפוי הסיכוי הגבוה ביותר לתועלת, הינה גישה יעילה ומשתלמת מבחינת עלות-תועלת למניעת אי-ספיקת לב.

Circulation, Jan 23, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה