טיפול נמרץ

משמעות מחקר ה-EMBARK בניהול סרטן ערמונית עם הישנות ביוכימית בסיכון גבוה (Prostate Cancer Prostatic Dis)

סרטן ערמונית
האם מחקר ה-EMBARK, שבחן מהו הטיפול היעיל ביותר לסרטן ערמונית עם הישנות ביוכימית בסיכון גבוה, ישים סוף לפרקטיקה טיפולית של עשרות שנים?

מספר רב של מחקרים ומאמרי דעה עסקו בטיפול בהישנות ביוכימית של סרטן ערמונית מקומי לאחר כשלון בכל האפשרויות לטיפול מקומי.

 Freedland ושות’ פרסמו את תוצאות מחקר ה- EMBARK  ב- New England Journal of Medicine באוקטובר האחרון, מחקר אקראי שכלל 1068 חולים עם הישנות ביוכימית בסיכון גבוה שחולקו לשלוש זרועות: טיפול להפחתת אנדרוגן (Androgen deprivation therapy-ADT) באמצעות לאופרוליד, טיפול במשלב של ADT+enzalutamide וטיפול ב-enzalutamide בלבד.

לפי ממצאי המחקר, לאחר חמש שנים, ההישרדות ללא גרורות (MFS), המהווה surrogate marker להישרדות כוללת בסרטן הערמונית עם הישנות ביוכימית, הייתה 87.3% בטיפול במשלב ה-ADT+enzalutamide,
71.4% בטיפול ב-ADT בלבד ו-80.0% בטיפול ב-enzalutamide בלבד.
המשלב הציג שיעור
MFS גבוה יותר בהשוואה לADT בלבד (יחס סיכון (HR) 0.42; p < 0.001) ו- enzalutamide בלבד נמצא עדיף על פני טיפול ב-ADT בלבד (HR 0.63; p = 0.005).

בנוסף, הודגם שימור איכות החיים הגבוהה הקשורה לבריאות (HR-QoL), הן בטיפול במשלב והן בטיפול ב- enzalutamide בלבד ביחס ל-ADT.

במאמר דעה שפורסם ב-Prostate Cancer and Prostatic Diseases, הציגו המומחים Vérane Achard ו-Bertrand Tombal את משמעות מחקר ה-; EMBARK  לדעתם תוצאות מחקר זה ישנו את הפרקטיקה הטיפולית במובנים רבים.

מחקר ה-EMBARK מזעזע את בסיסן של אמונות בנות עשרות שנים, לפיהן טיפול במונותרפיה ב-ADT (שלא הודגם כמאריך שרידות כוללת במטופלים אלו) הוא עמוד התווך של הטיפול המערכתי בסרטן הערמונית.

החל מעכשיו, לדעת הכותבים, עמוד התווך החדש של הטיפול צריך להיות מעכבי מסלול הרצפטור לאנדרוגן (AR pathway inhibitors), ועל פיו יש לתכנן ניסויים עתידיים בתחום.

 כמו כן, לדעתם טיפולים ממוקדי גרורות (MDT) בלבד, אינם מהווים תחליף לטיפול סיסטמי במשלב, enzalutamide+ADT או ב-enzalutamide בלבד, זאת לאור מיעוט העדויות ליעילות טיפול ממוקד גרורות כטיפול בודד בחולים אלו.

מחקר ה-EMBARK משלב טיפול לסירוגין בחולים שהדגימו ירידה ברמת ה- PSA לפחות מ-0.2  נ”ג פר מ”ל בשבוע ה-36, בהתאם לסטנדרט הטיפול שנקבע בעבר בניסוי ה-NCIC PR-7.

הכותבים הוסיפו כי במחקר ה-EMBARK, משך הפסקת הטיפול החציוני נע בין -11 חודשים בטיפול בenzalutamide בלבד ל-20.2 חודשים במשלב הטיפול enzalutamide+ADT.

הם מציינים כי הארכת תקופת ההפסקה הטיפולית הופכת ליעד חדש בניסויים עתידיים ומייצרת הזדמנות חדשה לטיפולים ממוקדי גרורות (MDT), ולגישה רחבה יותר, כולל טיפול ברדיוליגנדים.

למאמר ב- Prostate Cancer and Prostatic Diseases

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה