פנימית

סקירה חדשה תומכת בתועלת של דנרבציה כלייתית לאיזון לחץ דם (J Am Coll Cardiol)

מטה-אנליזה של שישה מחקרים מבוקרים להערכת דנרבציה כלייתית (Renal Sympathetic Denervation) הדגימה ירידה משמעותית בלחץ הדם עם פרוצדורה זו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים אודות התועלת היחסית של דנרבציה כלייתית בחולים עם יתר לחץ דם. מטרתם כעת הייתה להעריך את התגובה של לחץ הדם לאחר דנרבציה כלייתית במחקרים אקראיים מבוקרי טיפול דמה.

החוקרים השלימו חיפוש בספרות הרפואית עד 30 ביוני, 2018. הם התמקדו במחקרים אקראיים, אשר כללו לפחות 50 משתתפים וערכו השוואה בין דנרבציה כלייתית באמצעות צנתר ובין טיפול דמה. הם חישבו את סיכום הערכות הטיפול כהבדל ממוצע ממשוקלל (Weighted Mean Differences או WMD).

הסקירה כללה 977 חולים משישה מחקרים. הירידה בלחץ דם סיסטולי אמבולטורי הייתה גדולה יותר משמעותית בקרב חולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לאלו בקבוצת טיפול דמה (הבדל ממוצע משוקלל של 3.65- מ”מ כספית, p<0.001).

בהשוואה לטיפול דמה, דנרבציה כלייתית לוותה בירידה משמעותית בלחץ דם סיסטולי אמבולטורי במהלך שעות היום (הבדל ממוצע משוקלל של 4.07- מ”מ כספית, p<0.001), לחץ דם סיסטולי במרפאה (הבדל ממוצע משוקל של 5.37- מ”מ כספית, p<0.001), לחץ דם דיאסטולי אמבולטורי במהלך 24 שעות (הבדל ממוצע משוקלל של 1.71- מ”מ כספית, p=0.01), לחץ דם דיאסטולי אמבולטורי במהלך שעות היום (הבדל ממוצע משוקלל של 1.57- מ”מ כספית, p=0.008) ולחץ דם דיאסטולי במרפאה (הבדל ממוצע משוקלל של 3.37- מ”מ כספית, p<0.001).

בהשוואה למחקרים מדור ראשון, במחקרים מדור שני זוהתה ירידה גדולה יותר משמעותית בלחץ דם סיסטולי אמבולטורי במהלך שעות היום בעקבות דנרבציה כלייתית (6.12 מ”מ כספית לעומת 2.14 מ”מ כספית, p=0.04); עם זאת, אינטראקציה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית בהערכת לחץ דם סיסטולי אמבולטורי במהלך 24 שעות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דנרבציה כלייתית הפחיתה משמעותית את לחץ הדם בהשוואה לטיפול דמה. תוצאות מטה האנליזה צפויות לסייע בתכנון מחקרים נוספים להערכת היעילות והבטיחות ארוכת הטווח של דנרבציה כלייתית בחולים עם יתר לחץ דם.

J Am Coll Cardiol. April 9, 2019 issue

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה