במבוגרים עם סוכרת שאושפזו לשתי יחידות טיפול נמרץ בסין סיכויי ההישרדות היו נמוכים יותר בנוכחות פער גדול בין ממוצע הסוכר בדם לאורך שבעה ימים לאחר האשפוז ובין ממוצע הסוכר בדם הצפוי על-סמך ריכוז המוגלובין מסוכרר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Diabetes Investigation.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי תצפיתי שכלל חולים שאושפזו לשתי יחידות טיפול נמרץ בבייג’ין בין יוני 2017 ועד מאי 2020. המחקר כלל מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אשר שהו באשפוז למשך למעלה מ-24 שעות, ללא הזנה פומית.

במסגרת המחקר נאספו נתונים סוציו-דמוגרפיים, טיפול באינסולין טרם האשפוז, מחלות רקע, רמות סוכר בדם במהלך השבוע הראשון לאשפוז ומדד APACHE II וריכוז המוגלובין מסוכרר בתוך 24 שעות מהאשפוז. ערך המוגלובין מסוכרר הומר לריכוז הסוכר הממוצע במטרה לשקף את ריכוז הסוכר הממוצע הכרוני במהלך 3 החודשים טרם האשפוז ליחידת טיפול נמרץ. פער גליקמי באשפוז חושב כריכוז הסוכר בדם בקבלה פחות ריכוז הסוכר הממוצע על-סמך ערך המוגלובין מסוכרר. הפער הגליקמי הממוצע חושב כריכוז הסוכר הממוצע בדם פחות ריכוז הסוכר הממוצע על-סמך המוגלובין מסוכרר.

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה 28 ימים לאחר האשפוז.

מדגם המחקר כלל 502 מבוגרים, מהם 192 הלכו לעולמם בתוך 28 ימים מהאשפוז ליחידת טיפול נמרץ ו-310 חולים שרדו. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות ערכי המוגלובין מסוכרר וערכי סוכר ממוצע על-סמך ריכוז המוגלובין מסוכרר. בקרב חולים שהלכו לעולמם תועדו רמות סוכר גבוהות יותר בקבלה לאשפוז וריכוז הסוכר הממוצע היה גבוה יותר, בהשוואה לאלו ששרדו. היארעות היפוגליקמיה מתונה וחמורה הייתה גבוהה יותר בקרב אלו שהלכו לעולמם ועם הפער הגליקמי הגדול ביותר בקבלה לאשפוז ולאורך שבוע.

במבוגרים שהלכו לעולמם בתוך 28 ימים מהאשפוז תועדה צריכה יומית מעטה יותר של פחמימות, מינונים יומיים גבוהים יותר של אינסולין ומינונים מצטברים גבוהים יותר של גלוקוקורטיקואידים במהלך השבוע הראשון לאשפוז, בהשוואה לאלו ששרדו. שעות ללא-הנשמה וימי ללא-אשפוז ביחידות טיפול נמרץ היו ארוכים יותר בקרב אלו ששרדו, בהשוואה לאלו שהלכו לעולמם, כאשר משך טיפול כלייתי חליפי היה קצר יותר בקרב השורדים.

החוקרים חישבו את השטח מתחת לעקומת ה-APACHE II, פער גליקמי בקבלה לאשפוז ופער גליקמי ממוצע בתוך שבעה ימי אשפוז. הפער הגליקמי הממוצע היה בעל ערך מנבא גדול יותר של תמותה לאחר 28 ימים (שטח מתחת לעקומה של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.86) בהשוואה למדד APACHE II (שטח מתחת לעקומה של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.76) ופער גליקמי בקבלה לאשפוז (שטח מתחת לעקומה של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.65).

במבוגרים עם פער גליקמי ממוצע של מעל 65 מ”ג/ד”ל תועדה הישרדות קצרה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם פער גליקמי ממוצע קטן יותר. לא תועד קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין סיכויי ההישרדות שנה לאחר האשפוז.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון מדדים שונים לחיזוי תמותה של חולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.

Journal of Diabetes Investigation 2021

לידיעה ב-Healio