אנו שמחים להציג לפניכם את הרצאות הכנס שהתקיים ב-26/12/14 “תסחיף ריאתי היכן אנו עומדים ?” שהחוג לטיפול נמרץ לב, בראשותו של פרופ’ מטצקי (בתמונה) יזם.
לפניכם סיקור הכנס בפורמט מולטימדיה
את הכנס פתח ד”ר רועי בייגל שסקר את ההנחיות האירופאיות העדכניות (2014) לטיפול בתסחיף ריאתי (PE) . בסקירתו הציג את האפידמיולוגיה של PE אקוטי (מוגדרת כאירוע הקרדיווסקולרי ה-3 בשכיחותו) , גורמי הסיכון (בעיקר חסימה עורק ריאתי של מעל 30-50% ) , ואת שיטת הערכת הסיכון של חולה PE . להנחיות החדשות התווספו גורמי סיכון שלא היו קיימים בעבר כמו היסטוריה של אוטם שריר הלב, מחלות אוטואימוניות, עירויי דם, שימוש באריתרופאוטין וטיפולי הפריה חוץ גופית, אשר נוספו לגורמים הקלאסיים של שברים, חוסר תנועה, ועוד. ד”ר בייגל הציג גם את מחשבון הסיכון המעודכן המופיע גם בהנחיות החדשות.
מבחינת בדיקות לאיבחון צויינה בדיקת ה-D-DIMER ומקומה בחולים ברמות סיכון שונות, ובדיקת ה-DCMT שהפכה לבדיקת הבחירה בשנים האחרונות המשיגות רגישות וסגוליות גבוהים. עם זאת, מציין ד”ר בייגל כי עדיין יש סמני שאלה למקרים של בדיקת CT חיובית בחולה עם פרזנטציה קלינית של חולה בסיכון נמוך, וההיפך, בדיקה שלילית עם פרזנטציה של חולה בסיכון גבוה.
בהמשך סקר בייגל בדיקות נוספות כמו ECO, CUS ועוד.
מבחינת טיפול, זה מתבסס על הגדרת רמת הסיכון של החולים: סיכון נמוך, נמוך-בינוני, בינוני-גבוה, גבוה.
בחולים בסיכון נמוך , ונמוך בינוני הטיפול המומלץ הוא בנוגדי קרישה , אשפוז לפי הצורך ושחרור מהיר ככל האפשר. בחולים בסיכון בינוני-גבוה וגבוה יש צורך כמובן בנוגדי קרישה אך נדרש ניטור צמוד ומעבר ל-primary reprefusion בהתאם לצורך ובהעדר התוויות נגד (שהן רבות ולכן רק חלק קטן מהחולים יופנה לטיפול זה, וטיפולים נוספים כולל תרופות אינוטרופיות, ECMO , התערבותיים במידה ויש החמרה) .
מבחינת סוג הטיפול, נוגד הקרישה הראשוני המומלץ על פי ההנחיות האירופאיות הן ל-LMWH (קלקסן) ו-fondaparinux . לאחר השלב האקוטי ניתן לעבור לנוגדי קרישה פומיים, לרבות החדשים.
משך הטיפול המומלץ בנוגדי קרישה נע בין 3-6 חודשים בהתאם להנחיות, ובמקרים מסוימים יש מקום לטיפול ארוך יותר, כולל גם טיפול לכל החיים, במקרים של אירוע חוזר של PE.
בייגל התייחס גם לאוכלוסיות מיוחדות כמו נשים בהריון שכוללות הימנעות מבדיקות עם קרינה ככל האפשר. מבחינת הטיפול ההמלצה היא לטפל בקלקסן לאורך כל ההריון.
בחולי סרטן ההמלצה היא לטפל גם בקלקסן ולא טיפול פומי , כשניתן לעבור לפומי לאחר 6 חודשים בהינתן שהמחלה הממארת עדיין קיימת, עד לריפוי.
הרצאות נוספות ומרתקות מהכנס דנו במקומם של נוגדי הקרישה הפומיים החדשים בטיפול, הטיפול הפולשני המלעורי, הטיפול בחולי סרטן עם PE ,והטיפול במצב של PE על רקע יתר לחץ דם ריאתי.
יש לציין שגם בהרצאה שדנה בנוגדי הקרישה החדשים, ציין ד”ר שמעוני כי ההמלצה היא לטפל בקלקסן במהלך 7-10 ימים ראשונים לאירוע.
גם בהרצאתו של ד”ר ז זאזא יעקבישווילי לגבי חולי סרטן הוא הציג את העדויות וההמלצות לטיפול ב-LMWH בחולי סרטן העובר PE , תוך שהוא מדגיש כי חולי סרטן, בעיקר אלו שעוברים ניתוח, נמצאים בסיכון גבוה ל-PE .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!