בכנס משותף של האגודה לסוכרת, החברה ליתר לחץ דם והאיגוד לרפואה פנימית שתוכנן ואורגן ע”י פרופ’ יהונתן שרעבי מהנהלת החברה ליל”ד, שהתקיים ב-2/8 נדונו ההתפחויות האחרונות בעולם הסוכרת.

פרופ’ מוטי רביד (בתמונה)  נשיא האגודה לסוכרת פתח את הכנס בהציגו את המגמות העולמיות בתחום הסוכרת, תוך שהוא מדגיש את העלייה האקספוננציאלית בשכיחות הסוכרת והצפי שתוך מס’ עשורים יהיו יחסית הרבה יותר אנשים מבוגרים חולים בסוכרת מאשר היום.

במקביל צפוייה גם עלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר, מה שתורם כמובן גם לגידול גם בשכיחות הסוכרת. למעשה , התחזיות האפוקליפטיות של WHO לגבי שנת 2030 כבר מתחילות להתממש ע”פ נתוני 2011 ….  

ד”ר דיקר, יו”ר האיגוד לרפואה פנימית, עסק בקשר שבין סוכרת ויל”ד והצביע על מגמות חיוביות  לפיהן שיעורי הטיפול והשגת יעדי לחץ דם בקרב סוכרתיים נמצא במגמת שיפור, לפחות בארה”ב.

בהמשך התמקד ד”ר דיקר באספקט של הסיכון הקרדיווסקולרי בחולה הסוכרתי, והדגיש את העובדה שלמעשה חולה סוכרתי ללא אירוע לב נמצא באותה רמת סיכון כמו חולה לא סוכרתי שעבר אירוע..כלומר יש לראות בטיפול בחולה הסוכרת כמניעה שניונית.

כמו כן ניסה דיקר לנתח את הדילמות שעוררו הנתונים הסותרים במס’ מחקרים גדולים כמו UDPDS ,  ACCORD ועוד. להערכתו, ייתכן ויש מקום לבחון תוצאות של טיפול בהשמנה על פני אופק ארוך יותר של זמן ולא לעצור לאחר 3-5 שנים. הטיפול האינטנסיבי בסוכר ובלחץ הדם אכן העלה תמותה קרדיווסקולרית (וללא קשר להיפוגליקמיות) בטווח זמן של 3-5 שנים והוא מעלה את הסברה שאין מקום לטיפול אגרסיבי מידי. בנוסף, מישלב התרופות שנעשה בהם שימוש במחקרים הללו מגוון, וכידוע מס’ תרופות נמצאו כמעלות סיכון קרדיווסוקלרי…מכאן באופן טבעי עבר דיקר לדון בקבוצה החדשה של ה-DPP4 ובאפקט ההגנה הקרדיווסקולרית שלהן. על בסיס מס’ מחקרים רטרוספקטיביים (גם מעבדתיים וגם קליניים) שהציג המסקנה של דיקר היא  כי בעת הנוכחית אין  עדות  להגברת הסיכון הקרדיווסקולרי אולם יש להמתין לסיום המחקרים הפרוספקטיביים בכדי לאשש עדויות אלו.

חלק מעדויות אלו בא מאנליזה רטרופסקטיבית שבוצעה ב-saxagliptin (אונגלייזה) אשר על בסיס מס’ מחקרים לא מצאה עדות לפגיעה קרדיווסקולרית ואולי אף רמז להגנה. (לא מובהקת סטטיסטית עדיין).

בנוסף, הצביע דיקר על היתרון של DPP4 ו-GLP-1 באי עלייה במשקל, ובבטיחות טובה מבחינת היפוגליקמיות. עם זאת, בדברי הסיכום ציין דיקר שיש מקום להיות זהירים בקביעת יעדים שאפתניים מידי מבחינת ערכי לחץ דם ו-HbA1C לאור המימצאים מהמחקרים שבחנו טיפולים אגרסיביים וכן להמתין לתוצאות המחקרים הגדולים הפרוספקטיביים בכדי לקבוע עמשה באשר לבטיחות קרדיווסקולרית של משפחת האינקרטינים

ההרצאה האחרונה בכינוס ניתנה ע”י ד”ר בעז הירשברג, חוקר בכיר בחברת אסטרה-זנקה העולמית, אשר דן בפעילות התעשייה הפרמצבטית בתחום הסוכרת. בהרצאתו סקר את תהליך הפיתוח של התרופות לסוכרת, החל מההיסטוריה הרחוקה של פיתוח האינסולין ועד לימנו , והעתיד… בהמשך התמקד בפיתוח של saxagliptin ובמטרות שהציבו לעצמם החוקרים: איזון ע”פ זמן, מינמום תופעות לוואי והגנה קרדיווסקולרית. 

כמו כן התייחס הירשברג לחולים מיוחדים כמו חולים עם הפרעות תפקוד כלייתי ותאר את המחקר שבו ניסו לבחון את יעילות ה-saxagliptin לקבוצה זו , לפיו נמצאה יעילות אך לא בשלב ה-ESRD . 

לסיום ההרצאה הוצגו מולוקולות חדשות בפיתוח ומחקרים הנמצאים בביצוע ובתכנון קרוב.

הסיקור הועלה לאתרי האיגוד לרפואה פנימית, החברה ליל”ד והאגודה לסוכרת. הכנס והסיקור , בחסות בלתי תלויה של חברת אסטרה-זנקה.

לצפייה בדף הסיקור (צוות רפואי בלבד) – נא להקליק כאן