המעבדה הרפואית

ארבעה סמנים ביולוגיים פוטנציאלים להפרעת דחק פוסט-טראומטית (Discover BMB)

מחקר חדש זיהה ארבעה סמנים ביולוגיים בדם בעלי פוטנציאל חיזוי עבור התגובה הטיפולית להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

מחקר חדש זיהה ארבעה סמנים ביולוגיים בדם בעלי פוטנציאל חיזוי עבור התגובה הטיפולית להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). אחת החוקרים, ד”ר סטייסי-אן מילר אמרה כי “השימוש באמצעים מדויקים יותר לניבוי ואבחנת PTSD עשויים לסייע בהתגברות על ההפרעה באמצעות זיהוי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח PTSD ונתינת מענה כדוגמת התערבות מוקדמת או אסטרטגיות מניעה”. כמו כן, מילר סוברת כי ניתן להשתמש בסמנים הביולוגיים גם כדי לעקוב אחר התגובה לטיפול ב-PTSD, לזהות תת-סוגים של ההפרעה ולהגדיל את הידע אודות המנגנונים האחראים על ההפרעה. המחקר הוצג במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית (Discover BMB) ב-27 במרץ 2023.

במסגרת המחקר נותחו דגימות דם מ-1000 אנשי צבא שהוערכו טרם ולאחר הפריסה האמריקאית באפגניסטן בפברואר 2014. גיל המשתתפים נע בין 25 ל-30 וכ-6% היו נשים. הסמנים הביולוגיים כללו יחס גליקוליטי, ארגינין, סרוטונין וגלוטמט. משתתפי המחקר חולקו לארבע קבוצות –  מאובחני PTSD (PTSD Checklist score >30), אנשים עם PTSD שאינו עומד בכל הקריטריונים (תת סף PTSD – ציון PTSD Checklist score 15-30), בעלי חוסן גבוה ובעלי חוסן ברמה נמוכה (זאת על סמך מענה על שאלון הפרעת חרדה מוכללת, שאלון בריאות המטופל, שאלון איכות השינה של פיטסבורג, חשיפה אינטנסיבית ללחימה ועוד). מילר ציינה כי לאלו בקבוצת החוסן הנמוך היה שיעור גבוה בהרבה של PTSD לאחר הפריסה מאשר לקבוצת החוסן הגבוה.

תוצאות המחקר הראו כי למשתתפים עם PTSD או תת-סף PTSD היו יחסים גליקוליטיים גבוהים באופן משמעותי וארגינין נמוך יותר בהשוואה למשתתפים עם חוסן גבוה. כמו כן, לאנשים עם PTSD היו רמות סרוטונין נמוכות משמעותית ורמות גלוטמט גבוהות יותר בהשוואה לאלו עם חוסן גבוה. יש לציין כי קשרים אלו היו בלתי תלויים בגורמים כמו מין, גיל, מדד מסת הגוף, עישון וצריכת קפאין.

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין וריאביליות ברמות הסוכר בדם ובין שיעורי התמותה באשפוז בקרב חולים עם אוטם לבבי חד, בפרט בחולים בהם תועדו רמות סוכר תקינות בדם בקבלה לאשפוז. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שונות גליקמית, מגמות שינויים בערכי הסוכר והסיכון […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

    תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

    בדיקת דם מהדור הבא הדגימה סגוליות של 98% ורגישות של 75% בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I או II, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם היצרנית. ברקע למחקר מסבירים המומחים כי סרטן לבלב הינה מחלה ממארת אלימה וקטלנית ויש מקום לפיתוח בדיקה פשוטה, מהירה ונוחה לזיהוי מוקדם של המחלה הממארת במטופלים בסיכון לסרטן לבלב. בדיקת […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה