עד היום נהוג היה לחשוב שהקרום מתעוות בעיקר בהתאם לנוזל שמקיף אותו מבחוץ. מחקר זה מראה שהתכונה הפנימית של הקרום, הצמיגות, משפיעה ישירות על דינמיקת העיוותים שלו, ומדגישה את חשיבותה בתהליכים בסיסיים בתא.
המחקר בוצע על ידי פרופ' רוני גרנק מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ע"ש אברם וסטלה גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' פטיה ולאהובסקה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן וחמד פאיזי, במסגרת לימודיו לתואר Ph.D. באוניברסיטת נות'ווסטרן (כיום מומחה מחקר בחברת דאו). הצוות חקר את תנועות הצורה של מבנים דמויי תאים שנקראים "וסיקולות" וגילה כיצד הצמיגות הפנימית של הקרום משפיעה על התנהגותם. ממצאי המחקר עשויים לקדם פיתוח מערכות להעברת תרופות ולהעמיק את ההבנה של תהליכים חיוניים בתאים.
"הצמיגות הפנימית משפיעה על האופן שבו קרומים מתעוותים ונעים, ומספקת הבנה טובה יותר על איך תאים פועלים," מסבירה פרופ' ולאהובסקה. לדבריה, הבנה זו עשויה לשנות את הדרך בה אנחנו מתייחסים לתהליכי התאים ולהוביל לפיתוח מערכות ותרופות שיוכלו לחדור לתאים בצורה יעילה יותר.
לתוצאות המחקר יש פוטנציאל לשנות את ההבנה הקיימת על התהליכים הפנימיים בתא ולספק תובנות חדשות על מבנה התא ועל האופן שבו הוא פועל בתנאים טבעיים. ממצא זה עשוי לתרום לפיתוח חומרים דומים לקרום התאי ומערכות חדשניות להעברת תרופות שינצלו את התכונות המיוחדות של הקרום לטובת יישומים רפואיים מתקדמים. המחקר בוצע באמצעות שילוב של מיקרוסקופיה אופטית (תצפית מוגדלת) והדמיה מהירה שאפשרה לצוות למדוד את הצמיגות הפנימית של קרום התא באופן שלא פוגע בתא עצמו. כך הם יכלו לעקוב אחר תנועות הקרום בזמן אמת ולנתח כיצד צמיגותו הפנימית משפיעה על הדינמיקה והעיוותים של קרום התא, דבר שלא נחקר באופן דומה בעבר.
"באמצעות הטכנולוגיות הללו, הצלחנו לראות את תנועות הקרום ולמדוד את הצמיגות שלו בשיטה חדשה", מוסיף החוקר פאיזי, ומדגיש את חשיבות המדידה הזו להבנה עמוקה יותר של תהליכים בתוך התאים.
"כל תא, כמו התאים המרכיבים את גופנו, מוקף בקרום, ואברונים רבים בתוך התא סגורים גם הם בממברנות. הקרומים הללו נמצאים בתנועה מתמדת, דבר שמסמל את החיים הדינמיים הפנימיים של התא. המחקר עימת תוצאות תיאורטיות מדויקות, המדגישות את טביעת האצבע של צמיגות הממברנה על התנועתיות שלה, עם אנליזה כמותית של ההדמיה. באופן זה, לא רק שנתקבל אישור להשפעה של צמיגות הממברנה, אלא גם הוסק ערך כמותי שלה," ציין פרופ׳ גרנק.
הבנה חדשה זו של תפקיד הצמיגות בקרום התא עשויה לשנות את תפיסת המדענים לגבי תהליכים תאיים ולהשפיע על הדרך בה מפרשים נתונים ומבינים את פעולתם של קרומים בתאים חיים.
ההודעה באדיבות דוברות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
למחקר ב-PNAS
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!