סקירה סיסטמית חדשה בחנה את נושא הדיכאון, חרדה ושחיקה בקרב סטודנטים לרפואה בארה”ב ובקנדה. החוקרים סקרו את המחקרים באמצעות מנגנוני Pubmed ו-Medline וחיפשו אחר מחקרים בשפה האנגלית שפורסמו בתקופה שבין ינואר 1980 ומאי 2005 העוסקים בדיכאון, חרדה ושחיקה בקרב סטודנטים לרפואה בארה”ב ובקנדה.

החוקרים חיפשו אחר מילות המפתח Medical Student ו-Depression, Depressive disorder major, depressive disorder, professional burnout, mental health, depersonalization, distress, anxiety, או emotional exhaustion.

החיפוש הניב 40 מאמרים בנושא מצוקה פסיכולוגית בקרב סטודנטים לרפואה (דוגמאת דיכאון, חרדה, שחיקה והפרעות נפשיות הקשורות בנושא) שענו על הקריטריונים של החוקרים. החוקרים לא מצאו מחקרים בנושא שחיקה בקרב סטודנטים לרפואה.

מהמחקרים עולה כי שכיחות דיכאון וחרדה גבוהה בקרב סטודנטים לרפואה, עם רמות מצוקה פסיכולוגית גבוהות יותר מאלו שבאוכלוסיה הכללית וכן בהשוואה לחבריהם בשנים מתקדמות יותר ללימודים באותו גיל. המחקרים מצביעים כי המצוקה הפסיכולוגית שכיחה יותר בסטודנטיות מאשר בסטודנטים.

הנתונים שהושגו אודות הסיבות למצוקה והשפעותיה על ההישגים האקדמיים, אחוזי הנשירה והתפתחות מקצועית, היו מוגבלים.

לסיכום, בית הספר לרפואה היא תקופה של מצוקה פסיכולוגית עבור הרפואנים המתלמדים.

הנתונים הקיימים בשלב זה אינם מספיקים בכדי להסיק מסקנה חד-משמעית על הסיבות וההשלכות של מצוקת הסטודנטים לרפואה. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים פרופסקטיביים, גדולים, במטרה לזהות מאפייני אישיות ומאפיינים אחרים המשפיעים על דיכאון, חרדה ושחיקה בקרב הסטודנטים ולבחון את הקשר בין המצוקה הפסיכולוגית והכשירות לבצע את התפקיד.

Academic Medicine. 81(4):354-373, April 2006.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

לפני מספר שנים פורסם בעיתון “הרפואה” מחקר בנושא מצוקתם הנפשית של סטודנטים בפקולטה לרפואה בירושלים בשנתם הראשונה, השלישית והחמישית ללימודי הרפואה. בדומה למחקר המתואר לעיל, גם במחקר בירושלים נמצא כי מידת המצוקה בקרב הנבדקים היתה גבוהה מהממוצע באוכלוסיה, כאשר רמת המצוקה הגבוהה ביותר דווחה בקרב סטודנטים לרפואה בשנה השלישית ללימודיהם. המחקר מעלה שאלות נוקבות וביניהן האם התוצאות נובעות מנטייתם של סטודנטים לרפואה שלא לפנות לשירותי עזרה בתחום בריאות הנפש?

למאמר ב’הרפואה’