מחקר חדש נועד לבחון את השפעות הגבלת שעות עבודה בעיניי המתמחים בכל הקשור לטיפול בחולה, חינוך, ושביעות רצון מהעבודה.

במחקר השתתפו 4 קבוצות מיקוד של מתמחים ברפואה פנימית מבית החולים Barnes-Jewish Hospital בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, במהלך פברואר ומרץ 2004. במחקר השתתפו 26 רופאים בשלוש השנים הראשונות להתמחות, כולם מתנדבים.

מהתוצאות עולה כי הן המתמחים והן הסטאז’רים תמכו בהגבלת שעות העבודה, ונהנו מהיתרונות בצמצום מספר שעות העבודה. עם זאת, הם התקשו לעמוד בהגבלות, בעיקר אם הם חשו כי הדבר יפגע באיכות הטיפול בחולה, בלימוד אחרים או בהשכלתם שלהם. המשתתפים האמינו כי הגבלת שעות העבודה פגעה ברציפות הטיפול בחולה והעלתה את הסיכוי לטעויות רפואיות דוגמאת אלו הנובעות מעיכוב בבדיקות אבחנתיות בהמשך.

הן סטאז’רים והן מתמחים התקשו להשתתף בכנסים, ומתמחים לא מצאו את הזמן ללמד סטודנטים אחרים. ההשפעה על שביעות הרצון מהעבודה היתה מעורבת כתוצאה מהגבלת שעות העבודה.

לסיכום, המתמחים במחקר העדיפו הגבלת שעות עבודה, אך הביעו חששות רציניים באשר להשפעות הגבלת שעות העבודה על הטיפול בחולה והלימודים. מהממצאים עולה כי לכפיית הגבלת שעות עבודה נוקשות השלכות משמעותית על הטיפול בחולה והחינוך הרפואי וכי טרם נמצאו הדרכים היעילות ביותר לאזן בין הגבלת שעות העבודה והדרישות לטיפול בחולה והצרכים החינוכיים לחנך ולהכשיר רופאים אחרים.

Academic Medicine. 81(1):63-67, January 2006.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בהקשר זה הינכם מוזמנים לכתבה בנושא “תשישות המתמחים” ששודרה בערוץ 10

כמו כן, פרופ’ שיינפלד התייחס בגליון יולי האחרון של ‘הרפואה’ לנושא הגבלת שעות העבודה של מתמחים, וערך הבחנה בין רופאים מדור X לעומת רופאים מהדור הקודם שזכו לכינוי Baby Boomers, כאשר לדבריו ההבדל בין הדורות הוא במאפייני השאיפה להישגיות בקרב בוגרי Baby Bommers שהתחלפו בשאיפה לאיכות חיים גבוה וניצול שעות הפנאי בדור X.

כמו כן, מתייחס פרופ’ שיינפלד לעניין העליה במספר הנשים הרופאות, שלטענתו עובדות פחות שעות מגברים רופאים.