טכנולוגיות רפואיות

כיצד להתמודד עם לחץ וחרדה לנוכח המצב הביטחוני? באדיבות ד”ר ורד סימוביץ, מומחית ברפואת המשפחה, יו”ר החוג לטיפול בכאב של איגוד רופאי המשפחה

anxiety חרדה

המצב הביטחוני והלחימה של הימים האחרונים מה האחרונה מעוררים לחץ וחרדה אצל כולנו. מדובר בתקופה מורכבת הגורמת לרבים מאיתנו תחושות לא פשוטות של פחד, אי וודאות, חרדה וכעס העלולים להוביל לתפקוד לקוי, מצב נפשי ירוד ואף פגיעה משמעותית בבריאות (הפרעות בשינה, עצבנות, כאבים בחזה , סחרחורות ועוד).

נכון, זה לא פשוט להתמודד עם החדשות, התמונות והידיעות החדשותיות שמגיעות בכל רגע, אך חשוב לנסות להשקיט את הנפש ולהיות מודעים להשפעות הלחץ ולטפל בו באמצעים השונים: החל מתרגילים להרפייה והרגעה מידיים, דרך מתן לגיטימציה לרגשות ולתחושות הקשות, הרבה חיבוקים ותמיכה מצד הקרובים, ועד טיפול באמצעות תרופות ללא מרשם, כגון נרבן, או באמצעות תרופות נוגדות חרדה הניתנות במרשם רופא.

ראשית, חשוב שנבין מהו לחץ? לחץ הינו תגובה פיזיולוגית של הגוף למצב משתנה או מסוכן. לחץ נחלק לשני סוגים : לחץ חריף, אקוטי שמאופיין בתגובה חזקה וקצרת טווח, שלאחריה הגוף חוזר לפעילות רגילה, או לחץ כרוני שמאופיין בחזרה תדירה לטווח ארוך.

איך מזהים לחץ שיכול לגרום להשפעה שלילית ?

הסימנים יכולים להיות במספר תחומים :

קוגנטיביים כמו הפרעות זיכרון, פסימיות או שיפוט לקוי

סימנים רגשיים כמו עצבנות, מצבי רוח משתנים, הרגשת בדידות או חוסר יכולת להירגע

סימנים פיסיים כמו כאב, שלשול או עצירות, בחילה, דפיקות לב או כאבים בחזה ואף אבדן החשק המיני

סימנים התנהגותיים כמו אכילה רבה או היעדר תיאבון, שינה רבה או מעטה וכן שתיית אלכוהול, שימוש בסיגריות או סמים לשם הירגעות.

 

איך מטפלים בלחץ וחרדה ?

ניתן בהחלט לתפקד גם בתקופות עמוסות ולחוצות בעזרת טכניקות שונות להרגעה. רבים נעזרים בפעילות גופנית לשחרור מתחים, מדיטציה, עיסוי ואף טיפול פסיכולוגי אך לא לכולם זה מתאים או עובד. קיימים גם תכשירים הומאופתים או תוספי תזונה אך אלו מוצרים שיעילותם אינה מוכחת. ניתן בהחלט להיעזר בתרופות , בין אם בהמלצת רופא המשפחה ובין אם בהמלצת הרוקח. קיימות היום גם תרופות המבוססות על צמחי מרפא שיעילותן מוכחת והן בטוחות לשימוש וניתנות לרכישה בבתי המרקחת ללא מרשם.

 

את תרופות ההרגעה ניתן לחלק למספר קטגוריות:

תרופות מרשם מקבוצת הבנזודיאזפינים

אחת הקבוצות הנפוצות ביותר לטיפול במצבים כאלו, כוללת בין השאר את התרופות המוכרות ואליום, דיאזפאם, קלונאזפאם, קלונקס, לוריבןואבן ועוד, משמשת גם לטיפול באנשים הסובלים מהפרעות חרדה. תרופות אלו הינן תרופות מרשם. התרופות מקבוצה זו, עלולות להיות בעלות תופעות לוואי ולהוביל להתמכרות ולכן מחייבים פיקוח רפואי ושימוש קצוב לפרקי זמן קצרים ככל שניתן.

תרופות הרגעה מבוססות צמחי מרפא

בנוסף לתרופות המרשם קיימות בבתי המרקחת תרופות אשר נמכרות ללא מרשם. תרופות אלו בטוחות לשימוש ובעלות פרופיל תופעות לוואי נוח יותר ביחס לתרופות המרשם. ניתן להתייעץ עם הרוקח או פשוט לבחור תרופה מהמדף על פי הרכיבים שלה. תרופות מבוססות צמחי מרפא הינן לרוב בעלות יעילות מוכחת מחקרית וכולן מאושרות על ידי משרד הבריאות.

להלן מספר צמחי מרפא בעלי השפעה מרגיעה ומפחיתת חרדה. שילוב של מספר צמחי מרפא מאפשרת השפעה מקסימלית כמו למשל בתרופה “נרבן” אשר מכילה את ארבעת צמחי המרפא הבאים כחומרים פעילים :

כשות – כן, זה נמצא בבירה, אבל לא ניתן  לקבל את היתרונות המרגיעים של כשות מרור   (Humulus Lupulus) מתבשיל הבירה. החלק המרגיע בכשות הוא שמן נדיף שניתן להשיג בצורה של תמציות שמנים ובצורה של ארומתרפיה (בכריות כשות). זה מר מאוד, כך שלא מוצאים את זה הרבה בתה, אלא אם כן בשילוב עם קמומיל או מנטה. כשות משמשת לעתים קרובות כתרופת הרגעה, כדי לעודד השינה ולעתים קרובות זה נלקח יחד עם צמח מרפא נוסף – ולריאן.

 ולריאן – ולריאן ידוע לאורך ההיסטוריה כמסייע בבעיות של לחץ וחרדה,  הפרעות שינה, אי-שקט, הרגעת מערכת העצבים ועוד. ממשלת גרמניה לדוגמא אישרה שימוש בצמח זה כטיפול בבעיות שינה. ולריאן הינו בעל ריח חזק ואף לא נעים ולכן רוב האנשים לוקחים אותו ככמוסה או תמיסה, ולא כתה.

הות’ורן או קרטגוס- צמח זה אמנם פחות מוכר, אך תמציתו נמצאה יעילה בהפחתה או במניעת השפעות המתח על מערכת הלב וכלי הדם (כמו לתופעה של דפיקות לב מואצות), על כן הוא נמצא כרכיב בחלק מתרופות ההרגעה.

פסיפלורה – צמח בעל השפעה מרגיעה; ממשלת גרמניה לדוגמא (שוב…) אישרה אותו לאינדיקציה של אי שקט רגשי/נפשי. משמש לעתים קרובות גם כטיפול לנדודי שינה.

תכשירים הומאופתיים

קיימים מספר מוצרים הומאופתים בשוק, המוביל בהם מתבסס על תמצית פרחי באך. יש להבהיר כי חלקיות תמצית הצמחים בתכשירים אלו כמעט אפסית (ע”פ עקרונות ההומאופתיה)  ואלו מורכבים בעיקר ממים וכהל. אפקט ההרגעה של תכשירים אלו אינה מוכחת  מחקרית.

 

לסיכום, חשוב לא להתעלם מסימני הלחץ אלא לזהות אותם, להיות קשובים לתחושות שלכם ולהתמודד בדרך המתאימה לכם ביותר. לפעמים שיחה טובה או חיבוק חם עשויים להספיק, אך אם לא, ניתן להיעזר בתרופות הרגעה ומומלץ להתחיל בתרופות על בסיס צמחי, ללא צורך במרשם – זה גם יקדם את התחלת הטיפול עד לתיאום תור לרופא – אם יידרש.

בברכת ימים שקטים יותר.

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • רמות AMH נמוכות יותר בנשים כבאיות עם חרדה או PTSD (מתוך J Womens Health)

    רמות AMH נמוכות יותר בנשים כבאיות עם חרדה או PTSD (מתוך J Womens Health)

    בנשים העוסקות בכיבוי אש עם היסטוריה של חרדה או הפרעת דחק בתר חבלתית תועדו רמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) נמוכות יותר, אם כי לא זוהה קשר בין דיכאון ובין רמות ההורמון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Women’s Health. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעות נפשיות, בפרט חרדה ו-PTSD, עשויה להיות השפעה […]

  • בחודשי המלחמה הראשונים נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים

    בחודשי המלחמה הראשונים נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים

    מחקר חדש ורחב היקף שבוצע בחדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית בחן האם חל זינוק בצריכת נוגדי דיכאון, חרדה, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי שינה בשל מלחמת חרבות ברזל. המחקר הוצג היום בכינוס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה שנערך בתל אביב. לפי המחקר, בחצי השנה הראשונה למלחמה נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים בקרב כלל האוכלוסייה, ובקרב תושבי העוטף נצפתה עלייה של 200% ברכישת נוגדי חרדה ו-250% במשככי כאבים נרקוטיים

  • חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן חרדה כרונית והן הופעה חדשה של חרדה מלוות בסיכון מוגבר פי שלוש להופעת דמנציה בגיל מבוגר יותר. מדגם המחקר כלל 2,132 משתתפים בגילאי 55-85 שנים (גיל ממוצע של 76 שנים, 53% נשים) שגויסו ממחקר Hunter […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • התגלה מנגנון הקושר דרמטית בין חרדה לטסטוסטרון (Molecular Psychiatry)

    התגלה מנגנון הקושר דרמטית בין חרדה לטסטוסטרון (Molecular Psychiatry)

    המעבדה לקוגניציה מולקולרית בראשות פרופ' שירה כנפו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חשפה קשר דרמטי בין הפרעת חרדה, לקולטן במוח (TACR3) ולטסטוסטרון במודל של חולדות. כלים חדשניים שפותחו במעבדה אפשרו לגלות שניתן לתקן ליקויים בקשרים עצביים על ידי מתן טסטוסטרון.

  • משרד הבריאות יקצה כ-31 מיליון שקלים להמשך הפעלת מרכזי החוסן ב-2024

    משרד הבריאות יקצה כ-31 מיליון שקלים להמשך הפעלת מרכזי החוסן ב-2024

    ממשלת ישראל אישרה את הצעת המחליטים שהגיש שר הבריאות אוריאל בוסו, שלפיה משרד הבריאות יפעיל בשנת 2024 את כלל מרכזי החוסן שפועלים כיום ביישובי עוטף עזה, יהודה ושומרון, אשקלון, נתיבות, גליל מזרחי, גליל מערבי והמרכז הבדואי. ממשרד הבריאות נמסר כי התקציב מיועד לספק מענה פסיכו-סוציאלי לתושבים, לצורך חיזוק ההיערכות לחירום של הרשויות המקומיות ולטובת חיזוק החוסן הקהילתי.

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך