נאונטולוגיה

הרפואה בראי ההיסטוריה ספר הרפואה הראשון בשפה האנגלית, מתוך jc 405 , חינם


ספר הרפואה הראשון בשפה האנגלית יצא לאור בשנת 1553, כששים שנה לאחר “המצאת הדפוס”. המחבר Thomas Phaire נולד בערך בשנת 1510.

למרות שהיה עורך דין, עסק גם ברפואה במשך 20 שנה. את בקשתו לתואר כרופא הגיש בשנת 1559 והתואר הוענק לו, ושנה לאחר מכן כבר הלך לעולמו.

במבט ראשון הספר דומה יותר לספר תרופות, אך אין זה בדיוק כך, בין המרשמים השונים נמצאים גם תיאורים מעניינים של מחלות. לדוגמא הוא מתאר מצב של “קשיחות הגפים, הנובעת לעיתים קרובות מקור, כפי שאנחנו רואים בילדים המושלכים בכפור, ברחוב על ידי אם מרשעת”. לא קשה כאן לזהות מצב של מכת קור – “cold injury”.

תמונה זאת בארץ נדירה היום למזלנו, אך בשנים הראשונות של המדינה נמצאו ילדים שסבלו ממכת קור, כאשר המשפחות לא יכלו להרשות לעצמן הסקת הדירה או כיסוי נאות לתינוקות. היו גם מצבים להם Thomas Phaire לא מצא מזור.

דעתו על טיפול באבעבועות שחורות ועל חצבת הייתה ” העזרה הכי טובה במקרים אלה היא לא לתת תרופה כלשהי, אלא להרשות לטבע לפעול כראותו בלי התערבות מצדנו. מנגד, היו לו תרופות מועילות עבור התינוק הבכיין.

תחת הכותרת “Of colic and rumbling in the guttes” על קוליק ורעשים במעי הוא כותב, המצב נובע מתולעים, מקור ומחלב מקולקל. סימני המצב מוכרים היטיב כגון אי-שקט, בכי מרובה וקושי בהטלת השתן. הקושי בהטלת השתן כרוך בלחץ על צוואר כיס השתן על ידי הגזים המרובים בבטן. הוא טוען שאבר המין של הילד בדרך כלל זקוף.

אחד הטיפולים שהוא ממליץ עליו – לקחת בירה וחמאה ולהרתיח אותם עם שומר. לאחר ההרתחה יש לשפוך אותם לכיס שתן של חזיר ולקשור את הפתח היטיב, שהתוכן לא ידלוף החוצה. את כיס השתן יש לעטוף במגבת, לנער היטב ולשים על בטן החולה בעוד החבילה חמה מאד. טיפול זה טוב לקוליק, לאחר הצטננות פתאומית, ובכל הגילים. בילדים חייבים זהירות שהחום לא יעלה על מה שהתינוק מסוגל לשאת.

בקריאה ראשונה משעשע, בקריאה שניה חשים גרגיר של אמת מסתתר תחת ערמת האמונות הטפילות.

דרך אגב Sir Christopher Wren המוכר כאדריכל של קתדרלת St Paul ובנינים רבים אחרים פעל לאחר הדליקה הגדולה בלונדון בשנת 1666. מה שידוע פחות, כי היה גם פיזיולוג והאיש הראשון בהיסטוריה לתת עירוי נוזלים לתוך וריד. אני נזכר בו כי גם הוא השתמש בכיס שתן של חזיר. כנראה שזה היה כלי קבול נוח, נפוץ ושימושי באותם הימים. התמיסה התוך ורידית שלו הייתה יין, המחט נוצה והפציינט- כלב מזן Beagle hound.

ספרו של Dr Thomas Phaire הודפס מחדש בשנת 1955 באנגליה, וטוב שכך, כי הוא נותן לנו תמונה של רמת הרפואה בסוף ימי הביניים באנגליה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה