לפי כתבה המתפרסמת היום בהארץ ע”י רן רזניק, חלה נסיגה במס’ ההסכמות להשתלת איברים בשנת 2003.

לפי הנתונים המתפרסמים יש שונות גבוהה בין בתי החולים השונים, עובדה המעידה על כך שלצוות בית החולים השפעה גדולה על היקף ההסכמות לביצוע השתלות. בתי החולים רמב”ם, בילינסון ואיכילוב הם המובילים במס’ ההסכמות לתרומת איברים בשנת 2003, (39, 35 ו-23 בהתאמה).

רופאים בכירים בתחום שנפגשו עם שר הבריאות דני נווה בשבוע שעבר מתחו ביקורת על פעילות המרכז הלאומי להשתלות, אשר לפי הנתונים לא הצליח להגדיל את מס’ ההשתלות המבוצעות בישראל. 

התוצאה מתבטאת בגידול בכמות הממתינים להשתלה, כשבעיקר הבעיה מתמקדת בהשתלות כליה. מצב זה מאלץ חולים לפנות לגיוס איברים בחו”ל באמצעים ודרכים שחוקיותם מוטלת בספק. 

לפי טענתו של פרופ’ פייר זינגר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבילינסון, כפי שהוא מצוטט בהארץ, יש בורות וחוסר מודעות מספקת בקרב רופאים באשר לנושא קביעת המוות המוחי ופוטנציאל ההשתלות. נראה שיש עוד פער גדול בין פוטנציאל ההשתלות בארץ, לבין מימושן בפועל.

לכתבה בהארץ