LANCET 362:1779-84

שיעור הניתוחים הקיסריים עלה מאוד בשנים האחרונות, הסיבות לכך הינן סבוכות ועדיין לא מובנות לחלוטין. רוב המחקרים בדקו את השפעת הניתוח הקיסרי בטווח הקצר על תחלואת האם והילוד. עבודות אחרות בדקו את הסיכון לטווח ארוך ובעיקר את הסיכון לקרע בצלקת הניתוח הראשון בעת לידה לדנית עוקבת. אולם, ידוע גם שהפרעות שלייתיות, כמו הפרדות שליה ושליה קדמית, גם הן קשורות לניתוח קיסרי בעבר. אולם הסיכון למוות של העובר טרם הלידה לאחר ניתוח קיסרי לא נבדק עדיין. מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, המוצג בפניכם, נועד לקבוע האם לידה בניתוח קיסרי בהריון הראשון קשור לעליה בלידת מת (Stillbirth) בהריון העוקב.

הנתונים נאספו ממאגר המכיל מידע לגבי כל היולדות בבתי חולים בסקוטלנד. תוצאות שני הריונות עוקבים נמצאו לגבי יותר מ-100,000 נשים. בהשוואה לנשים שילדו בלידה רגילה, הנשים שילדו בניתוח קיסרי היו מבוגרות יותר, נמוכות יותר, שיעור המעשנות ביניהן היה נמוך יותר ובממוצע הן התגוררו באזורים אמידים יותר. כמו כן שיעור הסיבוכים בהריון הראשון היה גבוה יותר. וגם נמצא שיעור גבוה יותר של פגות או לידה במשקל נמוך או גבוה מהמקובל. בנוסף, בהריון הראשון שהסתיים בניתוח קיסרי, שיעור לידות המת היה נמוך יותר אך שיעור התמותה סביב הלידה מסיבות אחרות, היה גבוה יותר. כאשר נבדקו ההבדלים בהריון השני, נמצא, שאלו שילדו בניתוח קיסרי בהריון הראשון ילדו בהריון השני במועד מוקדם יותר, ילדו יילודים במשקל נמוך יותר ושיעור לידות המת היה גבוה יותר בהשוואה לאלו שילדו בלידה רגילה בהריון הקודם.

שיעור הסיכון ללידת מת מסיבה לא ידועה בכל גיל הריון, היה גדול ב-60 אחוזים בקבוצה שילדה בניתוח קיסרי בהריון הקודם בהשוואה לקבוצה שילדה בלידה רגילה. הבדל משמעותי בין הקבוצות התגלה רק בלידות לאחר שבוע 34, לפני גיל הריון זה,  לא נמצא הבדל בשיעור לידות המת בין שתי הקבוצות. שיעור הסיכון ללידת מת לאחר שבוע 34, היה גדול פי שניים ורבע, בקבוצה שילדה בהריון הקודם בניתוח קיסרי.

בלידות מת לא מוסברות, משקל הלידה הממוצע היה נמוך יותר בקבוצה שילדה בהריון הראשון בניתוח קיסרי בהשוואה לקבוצה שילדה בלידה רגילה ועמד על 2 קילו ו800 גרם בהשוואה ל-3 קילוגרם ו-100 גרם.

מתוצאות מחקר זה אנו למדים, שנשים שילדו בהריון הראשון בניתוח קיסרי, נמצאות בסיכון גבוה יותר ללידת מת בהריון השני. הבדל זה לא היה קשור לגיל האם, גובהה, עישון, מצב סוציאלי או משך הזמן בין ההריונות. כמו כן, הבדל זה לא היה קשור לתוצאות ההריון הראשון כלומר למשקל הלידה, לגיל ההריון ולתמותה סביב הלידה.

תוצאות אלו רלבנטיות לנשים אשר שוקלות לידה בניתוח קיסרי ומתכננות הריונות נוספים לאחר מכן. ברור שכאשר בהריון הראשון, מנח העובר הוא עכוז וסיכוי התמותה הוא 8 לאלף, ניתוח קיסרי, ימנע תמותה והסיכון העתידי של לידת מת בהריון הבא הנמוך מ-1 לאלף לא יהיה משמעותי בקבלת ההחלטה לביצוע ניתוח קיסרי במנח עכוז. אולם, אישה אשר בוחרת ללדת בניתוח קיסרי, ללא הוריה מיילדותית ברורה, הופך הסיכון ללידת מת בהריון הבא, לגורם משמעותי אשר יש לדון לגביו.

בנוסף, יתכן ותכנון לידה בניתוח קיסרי בשבוע ה-39, בנשים שילדו בהריון הראשון בניתוח קיסרי, תקטין את הסיכון ללידת מת, בעיקר בגלל הסיכון הקיים למוות במהלך לידה רגילה, בגלל קרע ברחם באזור הצלקת של הניתוח הקודם.

המחברים מסבירים, שהקשר בין ניתוח קיסרי בעבר ללידת מת, נשמע סביר מבחינה ביולוגית, יתכן וקשירתם המכוונת או הלא מתוכננת של כלי דם רחמיים בעת הניתוח הראשון, היא אשר משפיעה על אספקת הדם לרחם בהריון הבא. יתר על כן, ידוע שניתוח קיסרי קודם משפיע על השתרשות שלייה לא תקינה בהריונות הבאים. לידת מת קשורה להתנגדות גבוהה בזרימת הדם בעורק הרחמי והטבורי (Uterine and Umbilical Arteries), אשר יתכן והינה קשורה להתפתחות לא תקינה של סיסי השלייה. כלומר, הקשר בין ניתוח קיסרי קודם ללידת מת יכול להיות קשור להשתרשות לא תקינה של השלייה בשל הצלקת ברחם. הסבר זה גם מתאים לתצפית שלידות המת בנשים שעברו ניתוח קיסרי היו במשקל לידה נמוך יותר מאשר לידות מת בנשים שילדו בלידה רגילה. המחברים מציעים שמחקרים אשר יבדקו את זרימת הדם ואת השתרשות השלייה לאחר ניתוח קיסרי יעזרו לשפוך אור על ההסבר הביולוגי לתוצאות מחקר זה.

הערת העורך: המחקר רב ההיקף והראשוני הזה מניח ביסוס עובדתי לזהירות שיש לנקוט בהפניה לניתוח קיסרי גם מתוך מחשבה על ההריונות הבאים ובכך עשוי לצנן את ההתלהבות והסחף לכיוון ניתוחים קיסריים גם ללא התוויה מוכחת.