השתלת כליה מלווה בשיפור רזרבה קרדיווסקולארית תפקודית (JAMA Cardiol)

מנתונים חדשים ממחקר CAPER עולה כי לאחר השתלת כליה בחולים עם מחלת כליה בשלב סופני חל שיפור ברזרבה קרדיווסקולארית תפקודית, גם במקרים בהם לא חלו שינויים משמעותיים במורפולוגיה של חדר שמאל, כך מדווחים חוקרים בכתב העת JAMA.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הרזרבה הקרדיווסקולארית התפקודית בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני לפני ואחרי השתלת כליה ולזהות שינויים תפקודיים ומורפולוגיים באוכלוסיה זו.

מחקר CAPER היה מחקר פרוספקטיבי, לא-אקראי, שכלל חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בשל 5 אשר הופנו להשתלת כליה, חולים עם מחלת כליות סופנית בשלב 5 שהיו ברשימת המתנה להשתלה, או חולים עם יתר לחץ דם בלבד, אשר היו במעקב בין אפריל 2010 ועד ינואר 2013. התוצא העיקרי היה הערכה כמותית של רזרבה קרדיווסקולארית תפקודית, כפי שנקבע על-פי מבחן לב-ריאה במקביל לבדיקת אקו-לב.

מדגם המחקר כלל 253 משתתפים (גיל ממוצע של 48.5 שנים, 55.7% גברים), כולל 81 חולים לאחר השתלת כליה, 85 חולים ברשימת המתנה ו-87 חולים עם יתר לחץ דם בלבד.

בתחילת המחקר, שיא צריכת החמצן הממוצע היה נמוך יותר משמעותית בחולים עם מחלת כליות סופנית בשלב 5 (קבוצת השתלה, 20.7 מ”ל/דקה/ק”ג; קבוצת רשימת המתנה: 18.9 מ”ל/דקה/ק”ג), בהשוואה לאלו עם יתר לחץ דם בלבד (24.9 מ”ל/דקה/ק”ג). מדד מסת חדר שמאל היה גבוה יותר בחולים עם מחלת כליות כרונית (קבוצת השתלה: 104.9 גרם/מ”ר; קבוצת רשימת המתנה: 113.8 גרם/מ”ר), בהשוואה לאלו עם יתר לחץ דם בלבד (87.8 גרם/מ”ר). מקטע הפליטה הממוצע של חדר שמאל היה נמוך יותר בחולים עם מחלת כליות כרונית (קבוצת השתלה: 60.1%; קבוצת רשימת המתנה: 61.4%), בהשוואה לאלו עם יתר לחץ דם בלבד (66.1%).

השתלת כליה לוותה בשיפור משמעותי בשיא צריכת חמצן לאחר 12 חודשים (22.5 מ”ל/דקה/ק”ג, p<0.001), אך הערך לא הגיע לשיא צריכת החמצן בקבוצת החולים עם יתר לחץ דם בלבד (26.0 מ”ל/דקה/ק”ג) לאחר 12 חודשים. שיא צריכת החמצן ירד בקבוצת רשימת המתנה לאחר 12 חודשים, בהשוואה לערכים בתחילת המחקר (17.7 מ”ל/דקה/ק”ג, p<0.001).

בהשוואה לחולים בקבוצת השתלת כליה (63.2%) או אלו ברשימת המתנה (59.3%) בתחילת המחקר, השתלת כליה לוותה בשיפור מקטע הפליטה של חדר שמאל לאחר 12 חודשים, אך לא זוהה שיפור במדד מסת חדר שמאל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים כי השתלת כליה מלווה בשיפור הרזרבה הקרדיווסקולארית התפקודית לאחר שנה אחת. בנוסף, מבחן מאמץ לב-ריאה היה רגיש דיו לזיהוי ירידה במדד זה בחולים עם מחלת כליות כרונית ברשימת המתנה להשתלה. ייתכן שיפור שיא בצריכת החמצן גם ללא תלות בשינויים מבניים בלב, משנית לשינויים מבניים בעקבות הסגת אורמיה.

JAMA Cardiol. Published online February 5, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה