במאמר שפורסם לאחרונה ב-Journal of the American Medical Association מתוארת השפעת Denosumab, תרופה המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס, על חולי דיאליזה עם מחלת כליה כרונית מתקדמת, והסיכון המוגבר להיפוקלצמיה חמורה בהשוואה לשימוש ב-bisphosphonates.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי לחולים התלויים בדיאליזה, במיוחד לחולים מבוגרים, יש שכיחות גבוהה במיוחד של מחלת עצם מטבולית משנית לאי ספיקת כליות. כתוצאה מכך, הם בעלי סיכון גבוה באופן משמעותי לשברים בהשוואה לאלו ללא מחלת כליה כרונית. כיוון ש-Denosumab מיועדת למניעת שברים היא מגבירה באופן ניכר את הסיכון לרמות סידן נמוכות בדם, מה שיכול להביא לתוצאות חמורות כולל אשפוז ועד מוות בחולים במחלת כליות כרונית מתקדמת, במיוחד אלו העוברים דיאליזה.

מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את הסיכון להתפתחות היפוקלצמיה חמורה בחולי דיאליזה הטופלו ב-Denosumab, תרופה המיועדת לטיפול בדלדול עצם, בהשוואה לחולים הטופלו ב- bisphosphonates במתן פומי. המחקר שאף לזהות ולהעריך את ההשלכות הבריאותיות של היפוקלצמיה חמורה, כולל אשפוזים, מקרים חיוניים ומוות, בקרב חולים עם מחלת כליה כרונית הזקוקים לדיאליזה.

לצורך השגת מטרת המחקר החוקרים ביצעו השוואה בין חולות בנות 65 ומעלה, תלויות דיאליזה, שטופלו ב Denosumab (כ-1500 נשים) לבין אלה שטופלו ב-bisphosphonates (כ-1300 נשים), בין השנים 2013-2020.

מהתוצאות עולה כי לאחר 12 שבועות, נראתה היפוקלצמיה חמורה ב-41.1% בקרב נשים שטופלו ב-Denosumab, לעומת 2% בקרב הנטלות bisphosphonates (הפרש סיכון משוקלל של 39.1%, רווח בר-סמך 95%: 36.3-41.9%). מבין אלו שפיתחו היפוקלצמיה חמורה, 10.7% מהמטופלות ב- Denosumab נזקקו לאשפוז, 5.4% אובחנו עם התכווצויות (seizures) או הפרעת קצב חדרית, ו-1.3% מתו תוך 30 יום מהופעת ההיפוקלצמיה החמורה. בקבוצה הנטלה bisphosphonates לא נצפה אף אחד מהסיבוכים הללו. אם כן, נראה כי ל-Denosumab השפעה משמעותית על רמות הסידן בדם בחולות במחלת כליות כרונית.

בעקבות תוצאות המחקר, בהן נראתה היפוקלצמיה חמורה בחולים עם מחלת כליה כרונית מתקדמת, ובמיוחד אלו הזקוקים לדיאליזה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הוסיף אזהרה על התרופה Denosumab, המדגישה את הסיכון בשימוש בה בחולים אלו. עם זאת, יש לציין כי למרות שיעור התמותה הגבוה (1.3%) שדווח במחקר זה בקרב חולים במחלת כליות כרונית המטופלים ב-Denosumab, שיעורי התמותה משבר בירך מדווחים כגבוהים מנתון זה (1.5% בשנה, בחולי דיאליזה בני 75 שנים ומעלה). בנוסף, כיוון שגם לתרופות אחרות המיועדות לאוסטאופרוזיס ישנן תופעות לוואי משמעותיות, החוקרים מציינים כי פתרון אפשרי לחולים אלו הוא נטילת תוספי סידן וויטמין D פעיל לפני הטיפול בתרופה ומעקב צמוד אחרי רמות הסידן בדם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש צורך דחוף בפיתוח טיפולים מיוחדים לחולי מחלת כליות כרונית המתמודדים עם היפוקלצמיה, יחד עם פיתוח גישות טיפוליות המתמודדות עם מקור המחלה על מנת להימנע מהסיבוכים הן של המחלה עצמה והן של הטיפול בה.

JAMA Netw Open Jan 19 2024

לידיעה במדסקייפ