נוירואימונולוגיה

מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן בדרגת סיכון נמוכה, חלק מהרופאים חוששים מגישה זו לאור פחד מתביעות אפשריות. במחקר הנוכחי הם התבססו על מאגרי הנתונים של Westlaw Edge ו-LexisNexis לזיהוי תביעות רשלנות שכללו מעקב פעיל על-רקע אבחנה של סרטן בלוטת תריס, סרטן ערמונית, כליות, שד או לימפומה בין 1990 עד 2022.

הנתונים כללו מקרים שלא פורסמו, הוראות בית משפט, החלטות חבר מושבעים והחלטת אדמיניסטרטיביות. 

בחיפוש הראשוני החוקרים זיהו 201 מקרים של רשלנות רפואית שכללו את כלל הממאירויות בדרגת סיכון נמוכה. מבין אלו, רק חמישה מקרים, כולם מקרים של סרטן ערמונית, כללו מעקב פעיל כנקודה העיקרית לתביעה.

מבין חמשת המקרים של סרטן ערמונית, שניים כללו חולים שהיו במעצר עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הערמונית בדרגת סיכון נמוכה מאוד עם מדד גליסון של 6 נקודות אשר טופלו בגישת מעקב פעיל ע”י האורולוגים שלהם.

בשני המקרים, החולים טענו כי גישת מעקב פעיל פגעה בזכותם לענישה אכזרית או חריגה. בשני המקרים לא הייתה עדות לגרורות או פיזור ובית המשפט קבע כי גישת מעקב פעיל בוצעה בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינה.

שלושת המקרים אחרים כללו תביעות בהן נטען כי מעקב פעיל לא הומלץ באופן ברור כאפשרות טיפול לחולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הערמונית בדרגת סיכון נמוכה מאוד והם דיווחו על רשלנות עקב התערבות (כריתת ערמונית או קריו-אבלציה). עם זאת, בכל המקרים תועדה הסכמה מדעת למעקב פעיל.

לא תועדו מקרים של תביעות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול לסוגים אחרים של מחלות סרטן, בין אם כאבחנה ראשונית או במקרה של הישנות.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר צפויים לתמוך בתחושת הבטחון של רופאים בהמלצה על מעקב פעיל למטופלים המתאימים. מעקב פעיל מלווה באיכות החיים הטובה ביותר וחוסך את הצורך בטיפול-יתר ומהנתונים כעת עולה כי גישה זו אינה כרוכה בסיכון לתביעות רשלנות של הרופאים.

Annals of Surgery, March 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    בחולים עם הישנות B-Cell ALL (או Acute Lymphoblastic Leukemia) לאחר השתלת מח עצם תועדה תוצאות טובות יותר לאחר טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בהשוואה לטיפולים חליפיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European CAR T-cell Meetingמ מטעם ה-European Society for Blood and Marrow Transplantation – European Hematology Association. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה