נוירולוגיה

נמצאו חומרים המונעים נזקים קוגניטיביים בעקבות חבלה מוחית (האונ’ העברית)

חומרים אנטי-דלקתיים נוגדי חמצון שפותחו באוניברסיטה העברית בירושלים הוכחו כיעילים במניעת נזק הנלווה לחבלה מוחית קלה בניסויים על עכברי מודל

חבלה מוחית קלה (mTBI) יכולה להיגרם כתוצאה מתאונות ונפילות במרחבים שונים: בבית הספר, בדרכים, במגרשי הספורט ובשדה הקרב, ונפוצה בעיקר בקרב ילדים, ספורטאים וקשישים. החבלה אינה נושאת סימנים חיצוניים, אך בדומה לפגיעה מוחית קשה, היא מלווה בנזקים משניים בתפקוד המוח, המשפיעים בין השאר על זיכרון, התנהגות ורגשות. 

למרות שמרבית הסימפטומים של החבלה המוחית הקלה נעלמים תוך מספר ימים או שבועות, עד 50 אחוז מהנפגעים חווים כשנה לאחר הפציעה שינויים נפשיים, ליקויים קוגניטיביים, והפרעות סומטיות. שינויים משניים אלו נובעים מעלייה ברמות גלוטמט, עליה בעקה החמצונית, הפעלת אסטרוציטים, פריצה של מחסום דם-מוח, ובעיקר פעילות דלקתית המלווה במוות של תאים (אפופטוסיס).

“ידוע כי פציעה חיצונית או פנימית מפעילה את המערכת הדלקתית, המובילה דרך הפעלת מסלולי עקה למוות של תאים ולליקויים קוגניטיביים ורגשיים נלווים,” מסבירה פרופ’ דפנה אטלס (בתמונה), מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ע”ש אלכסנדר סילברמן של האוניברסיטה העברית בירושלים.

“לכן על מנת לתת מענה לטיפול בחבלה מוחית חשוב לעכב את התהליך הדלקתי שנוצר בזמן הפגיעה המוחית.”

עד היום לא נמצא טיפול אפקטיבי למניעת הנזקים לתפקודי המוח הנלווים לחבלה מוחית קלה, אבל קבוצת המחקר בראשותה של פרופ’ אטלס ובשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הצליחה להוכיח שטיפול במולוקולות מיוחדות שפותחו לאחרונה במעבדתה מסייע בהגנה על המוח מהתהליך הדלקתי המלווה את החבלה.

“במתן המינון הדרוש כשעה לאחר החבלה, חומרים אלו יהיו מסוגלים לתת מענה בהגנה על תפקודי המוח ומניעה של נזקים, הן קצרי-טווח והן ארוכי-טווח, שעלולים להיגרם בעת פגיעת ראש בבית ספר, בשדה הספורט, בשדה הקרב ובשאר תאונות,” הסבירה פרופ’ אטלס.

בשנים האחרונות פיתחה פרופ’ אטלס במעבדתה מולקולות קטנות הנקראות TXM-Peptides. מולקולות אלו מחקות את פעולת החלבון תיורדוקסין (Thioredoxin), שתפקידו לשמור על מצב החמצון של התאים, ובו זמנית מעכבות את הפעילות של האנזימים MAPK המופעלים בזמן עקה חמצונית. בכך הן מונעות תהליכים דלקתיים המוליכים למוות של תאים.

בזמן עקה חמצונית, חלבון ASK1 הקשור לתיורדוקסין משתחרר ומפעיל שורה של תגובות אנזימטיות המביאות להפעלת אנזימי MAPK וגורמות לתהליכי דלקת בתאי המוח. מולקולות ה- TXM-Peptide הן פפטידים המורכבים מ-3 או 4 שיירים של חומצות אמיניות המסוגלים לנטרל את פעולת החלבון ASK1 על ידי מניעת חמצון תיורדוקסין ובכך מונעים את הפעלת המערכת האנזימטית ולמעשה מונעים את התהליך הדלקתי ומוות של תאים.

במחקר קודם מצאה פרופ’ אטלס שהמולקולות החדשות מונעות תהליכים דלקתיים שמקורם ברמות גבוהות של סוכר בדם. המולקולה TXM-CB3 הראתה ירידה משמעותית בפעילות של האנזימים במסלולי העקה במוח של עכברים (קישור לכתבה: http://new.huji.ac.il/article/19053).

“מכיוון שמולקולות אלו משלבות פעילות אנטי-חמצונית עם פעילות מעכבת של אנזימים האחראיים על מסלולי עקה בתאים (MAPK), החלטנו לבדוק האם הן יכולות להועיל גם במניעת דלקת הנגרמת כתוצאה מחבלה,” הסבירה פרופ’ אטלס.

במחקר החדש, שפורסם בכתב העת PLOS One (קישור), בדקה פרופ’ אטלס את יעילות הטיפול במולקולות TXM-CB3 ו- TXM-CB13 (;DY70 שסופקה על ידי חברת וואן דיי – ביוטק ופארמה בע”מ) במקרה של חבלה מוחית. המחקר מצא שאותן מולקולות מונעות נזקים בתפקודי המוח הנגרמים מחבלה מוחית.

בניסיונות, שנערכו בשיתוף פעולה עם פרופ’ חגי פיק וד”ר רננה ברץ-גולדשטיין מאוניברסיטת תל אביב, השתמשו החוקרים במודל עכברי המחקה חבלה מוחית. במודל זה גורמים לחבלה מוחית קלה על ידי הטלת משקולת וגרימת חבלה מבוקרת. פגיעת ראש זו מחקה פגיעה בעת נפילה בשעת משחק, ספורט, או תאונה וגורמת לאיבוד התפקוד המוחי.

בניסוי טופלו העכברים כ-60 דקות לאחר גרימת החבלה במינון נמוך ביותר (50 מ”ג לכל ק”ג) של TXM-CB3 ו- TXM-CB13. שני החומרים שנבדקו נמצאו יעילים בשני מודלים התנהגותיים של למידה חזותית וזיכרון מרחבי, והחזירו את התפקוד המוחי לאחר שבעה ימים וגם  30 יום לאחר הפגיעה, לעומת חיות שלא טופלו. בנוסף, שתי המולקולות נמצאו יעילות ביותר ביכולתן לעכב את רמת הפעילות של אנזימי MAPKs בתרביות רקמה ממקור הומני לאחר חשיפה ללחץ חמצוני.

“תוצאות המחקר הראו שהפפטידים שנמצאו בעבר יעילים כנוגדי חמצון ,כמעכבי MAPK וכמעכבי דלקת, מסוגלים גם להגן מפני ירידה בתפקוד המוחי בחיות מודל של חבלה מוחית. יתרון נוסף לשימוש בפפטידים הוא הסיכון המזערי ביותר לגרימת אפקטים רעילים, שכן הם מורכבים מחומצות אמיניות שהן אבני הבניה הטבעיים המרכיבים את חלבוני התא, זאת בניגוד לשימוש בתרופות שאינן טבעיות,” אמרה פרופ’ אטלס. “לכן TXM-CB3 ו TXM-CB13 הינם מועמדים מבטיחים לטיפול למניעת נזקים משניים המשפיעים על תפקודי המוח.”

פיתוח TXM-Peptides כתרופה פוטנציאלית לטיפול בחבלות ראש עבור בני אדם דורש המשכם של  מחקרים קליניים.

קישור למחקר :

http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371%2Fjournal.pone.0157064

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

  • האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של טיפולי פוריות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי במהלך אשפוז לצורך ללידה, קשר אשר נותר על כנו ללא תלות בגיל האם. טיפול בהפרעות פוריות נקשר במחקרים קודמים עם סיכון מוגבר למחלות כלי דם, אך התוצאות אינן עקביות. נזק לאנדותל, שחרור […]

  • מתן תוך-ורידי של תיאמין עשוי לספק הגנה כלייתי בחולים עם הלם ספטי (Critical Care)

    מתן תוך-ורידי של תיאמין עשוי לספק הגנה כלייתי בחולים עם הלם ספטי (Critical Care)

    טיפול תוך-ורידי בתיאמין הוביל להפחתת הצורך בטיפול כלייתי חליפי בחולים עם הלם ספטי, בפרט בחולים עם חסר תיאמין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Critical Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הלם ספטי ישנה שכיחות גבוהה של נזק כלייתי. למרות שהתועלת של תוספי תיאמין נבחנה במחקרים קודמים בחולים עם הלם ספטי, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Aurlumyn כטיפול תרופתי ראשון לכוויות קור חמורות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Aurlumyn כטיפול תרופתי ראשון לכוויות קור חמורות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור זריקות Aurlumyn לטיפול במקרים חמורים של כוויות קור במבוגרים במטרה להפחית את הסיכון לקטיעת אצבע או בוהן.  מדובר בתרופה הראשונה מסוגה אשר אושרה ע”י הסוכנות לטיפול בכוויות קור חמורות. המומחים מסבירים כי Aurlumyn קיבלה אישור בהליך מהיר (Priority Review) ומעמד של תרופה יתומה להתוויה […]

  • נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתוצאות טובות יותר בהערכת זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי, כאשר שירה בקבוצה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם PROTECT-UK, מחקר עוקבה שנועד להעריך את ההזדקנות ובריאות המוח. המשתתפים השלימו שלוש משימות להערכת […]

  • התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    משלב של מרכיבים פעילים ביולוגית של גינקו בילובה הניתנים בזריקות דרך הוריד למשך שבועיים מלווה בשיפור התאוששות קוגניטיבית מוקדמת בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר מבוקר-פלסבו שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גינקו בילובה הינה תמצית עשב מזרעים ועלים מיובשים של עץ גינקו, אחד העצים הוותיקים […]

  • אבחנה של הפרעה טורדנית-כפייתית מלווה בסיכון גבוה כפליים לתמותה מכל-סיבה (Brit Med J)

    אבחנה של הפרעה טורדנית-כפייתית מלווה בסיכון גבוה כפליים לתמותה מכל-סיבה (Brit Med J)

    הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) מלווה בסיכון גבוה כפליים לתמותה מכל-סיבה וסיכון מוגבר לתמותה מסיבות טבעיות ולא-טבעיות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 61,378 חולים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (58% נשים) ואודות 613,780 ביקורות ללא ההפרעה הפסיכיאטרית ממספר מאגרי נתונים בשבדיה ומדגם אחאים שכלל 34,085 חולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה