תמונת כותרת: מד”א, צילום: דני מכליס

במהלך ה-7 באוקטובר 2023 התקבלו במד”א 4,097 פניות. 1,612 (39.3%) מתוכן נקשרו ישירות למתקפה עצמה, 893 (21.8%) יוחסו לנפגעי נפילות רקטות שגרמו גם לנזק ושריפות, 686 (16.7%) נקשרו למעשים אלימים כגון ירי ו- 33 (0.8%) מקרים היו מעורבים בהובלת נפגעים למנחתי מסוקים, בעיקר לצורך העברת נפגעי טראומה לבתי חולים.  חלוקה של מקרים אלה לפי חומרה מגלה ש- 512 (32.7%) מהאירועים כללו פציעות קשות או רב מערכתיות, 170 (10.5%) עם פציעות קלות, ו-118 (7.3%) מאופיינים בתגובות חרדה או מתח. רק שתי קריאות למד”א היו תחת הסיווג “אירוע ללא נפגעים”. הממצאים המלאים של הדו”ח פורסמו בכתב העת International Journal of Public Health.

בהודעת דוברות אוניברסיטת בן גוריון לגבי פרסום הדו”ח נכתב כי מדובר היה באתגר משמעותי לצוותי מד”א שעל אף מוכנותם הגבוהה וניסיונם העשיר באירועי חירום, לא תרגלו פינוי פצועים בתוך שטחי ישראל כאשר הם נמצאים תחת מתקפה שמקשה על גישה לפצועים. הדו”ח נכתב במטרה לתעד את המענה הרפואי שניתן באותו יום, ובכדי להסיק תובנות לצורך שיפור מענה לאירועים עתידיים – למשל הצורך בניהול מרכזי של המענה הרפואי כמו פינוי ראשוני ושניוני של נפגעים להמשך טיפול בבתי חולים. פרופ’ נדב דוידוביץ’ וד”ר סתיו שפירא מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לצד ד”ר אורן וכט מהמחלקה לרפואת חירום בבית הספר למקצועות הבריאות ובשיתוף מנכ״ל מד”א,  אלי בין וד״ר אלי יפה סמנכ”ל מד”א-קהילה, חשפו את האתגרים חסרי תקדים בהם נתקלו צוותי מד”א בשטח. אלו כללו בין היתר, שטף מסיבי של נפגעים וטיפול תחת אש בתוך אזורי לחימה פעילים, קושי בגישה לנפגעים ובפינוי להמשך טיפול בבתי חולים. צוותי מד”א פעלו תחת סיכון אישי גבוה על רקע ירי ונפילת רקטות לאורך היום, והפגינו חוסן ומסירות.

“עשרות צוותי מד”א פעלו כבר בדקות הראשונות להצלת חיים לנפגעים ממטחי הטילים ומירי תוך סיכון חייהם ממש. לצערנו ארבע אנשי צוות נרצחו ועוד 4 נפצעו. אתרי טיפול ראשוניים של  שנפתחו בתחנות מד”א ובמקומות שונים בעוטף הפכו לאבן שואבת לנפגעים. הטיפול המהיר והמקצועי הביא להצלת מאות רבות של פצועים במצב קשה”, מתאר אלי בין. הדו”ח מדגיש את ההכרח לחזק ולשפר את חוסנה של מערכת הבריאות להתמודדות עם אירועים כאלה. הדבר כרוך, בין היתר, בניהול מרכזי של היבטים שונים של אירועים מרובי נפגעים הכוללים שיפור התקשורת והתיאום בין גורמי המענה, וייעול תהליכי הפינוי הראשוני והמשני של הנפגעים.

”צריך לדאוג לבריאותם ורווחתם של אנשי הצוות הרפואי אשר עברו ועדיין עוברים חוויות לא פשוטות קשות מאז תחילת הלחימה והם נמצאים בסיכון גבוה לסבול מטראומה, שחיקה ועוד השלכות נפשיות שליליות עקב האירועים מאז תחילת הלחימה”, ציינה ד”ר סתיו שפירא.

״הטבח שהתקיים בשבת השחורה של השבעה באוקטובר  הינו אירוע חסר תקדים מהיבטים רבים. ועדת בדיקה של משרד הבריאות בודקת כעת את ניהול המצב הבלתי אפשרי של פינוי פצועים והרוגים בהיקפים בלתי נתפשים. עם כל הקושי והכאב מחובתנו לנתח את ניהול הפינוי והוויסות של הפצועים בכדי ללמוד להמשך.״ הוסיף פרופ׳ נדב דוידוביץ.

אירועי ה-7 באוקטובר הביאו לזרם חסר תקדים של נפגעים בישראל. מערכת הבריאות, במיוחד באזור הדרום, נבחנה במלוא יכולותיה, עיקר העומס הוטל על שירותי טרום בית החולים (מד”א) והן על מתקני בתי החולים. המרכז הרפואי סורוקה קיבל 572 נפגעים ביום בין 7:30 בבוקר ל-21:00, עם סך של 676 חולים במהלך 24 השעות הראשונות. המרכז הרפואי ברזילי טיפל ביותר מ-420 נפגעים. בתי חולים בישראל קיבלו בסך הכל 2,290 פצועים ב-7 באוקטובר בלבד.

קבוצת המחקר כללה את ד”ר אלי יפה, ד”א אורן וכט, פרופ’ נדב דוידוביץ, ד”ר רפי סטרוגו, עו”ד אורן בלושטיין, עדו רוזנבלט, אלי בין, וד”ר סתיו שפירא.

למאמר ב- International Journal of Public Health.