שת”פ בין האוני’ העברית למרכז הרפואי שערי צדק הוליד מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Science, ומצא כי אם נפתח חומרים שימנעו מחיידקים להגיע למצב של סבילות יהיה להם קשה יותר להגיע לעמידות המאיימת לשים קץ לאנטיביוטיקה. “המטרה היא להערים על החיידקים ולמנוע מהם להגיע ליעדם הסופי”

אנטיביוטיקה מצילה חיים, על כך אין עוררין, אולם יותר ויותר חיידקים מצליחים כיום לפתח שיטות כדי להתגבר על הטיפולים האנטיביוטיים ונהפכים עמידים. החיידקים נעזרים במוטציות שמשנות את החלבונים שלהם, אותם חלבונים שהאנטיביוטיקה מנסה להיקשר אליהם, וכתוצאה מכך האנטיביוטיקה “מדלגת” עליהם ולא פוגעת בהם והטיפול הרפואי נכשל. ישנן גם מוטציות שמאפשרות לחיידקים לנטרל את כניסתם של חומרים אנטיביוטיים לתוך התא או להוציא אותם ממנו כדי שלא יזיקו להם.

לפני שנתיים פורסם מאמר מדעי בכתב העת Science על מחקר שבוצע בהובלת פרופ’ נטלי בלבן (בתמונה, צילום האונ’ העברית) ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, חוקרת בתחום הפיזיקה הביולוגית, שהראה כי חיידקים מסוגלים להיכנס למצב של “תרדמת” זמנית, לעצור את הגידול שלהם ובכך לחמוק מטיפולים אנטיביוטיים, ובהמשך לפתח עמידות לאנטיביוטיקה פי 20 יותר מהר מהחיידקים רגילים. החיידקים למדו להישאר במצב “רדום”, לא התחלקו ובכך הצליחו להתמודד עם אנטיביוטיקה ובכך לפתח סבילות אליה. מדובר בשלב הישרדותי עבור החיידקים, שמאפשר להם בהמשך להתפתח ולהתרבות מבלי שהאנטיביוטיקה מסוגלת לפגוע בהם.

תכונת סבילות זו סקרנה את פרופ’ בלבן במחקר הנוכחי. במחקר חדש שפורסם השבוע, גם הוא בכתב העת Science, בחרה פרופ’ בלבן לבחון את אותה תכונת הסבילות של חיידקים במספר מטופלים שסבלו מזיהום בדם במרכז הרפואי שערי צדק. המחקר הנוכחי בוצע בשיתוף פעולה עם ד”ר משכית בר-מאיר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ילדים במרכז הרפואי שערי צדק. המטופלים שהו בטיפול נמרץ בבית החולים הירושלמי, והיו בסכנת חיים לאחר שנדבקו בחיידק מוכר בשם “סטפילוקוקוס זהוב”, חיידק אלים שמסוגל להפוך עמיד בפני אנטיביוטיקה. מדי יום, במשך שבועיים, נלקחו מהם דמים לאחר טיפול אנטיביוטי והבדיקות הצביעו כי לפני שהופיעו מוטציות שמקנות עמידות למחלה, הופיעו מוטציות שהפכו את החיידקים לסבילים לאנטיביוטיקה.

עמידות לתרופות היא תכונה שקשה להגיע אליה במהירות, כיוון שהיא מצריכה פיתוח של מוטציות רבות כדי להילחם בריכוזים גבוהים של אנטיביוטיקה, כשכל מוטציה בפני עצמה מקנה לחיידק עמידות חלקית בלבד. סבילות, מאידך, היא תכונה שקל להגיע אליה במהירות ובקלות. למעשה, סבילות בחיידקים מאפשרת להם לפתח מוטציה אחת, להיכנס למצב “רדום” במהלך החשיפה לאנטיביוטיקה ואז “להתעורר” ולעבור עוד מוטציה וכן הלאה עד להגעה למצב של עמידות. הסבילות היא שלב קריטי, ששומר את החיידקים במצב שרידותי שמאפשר להם להתפתח באיטיות ועם הזמן. בלעדי שלב הסבילות החיידק לא יצליח לפתח בזמן את כמות המוטציות באמצעותן יוכל להילחם באנטיביוטיקה. פיתוח חומרים שיתמקדו בחיסול החיידקים בשלב הסבילות הוא הכרחי, לטענת פרופ’ בלבן.

“בבתי חולים לא קיימת כיום בדיקה של סבילות לאנטיביוטיקה, רק בדיקת עמידות. בדרך כלל מנסים על כל חולה סוגים שונים של אנטיביוטיקות, עד שמגיעים לאחת שאינה עמידה ותוכל להתאים לו. לצערי, הזמן לא עומד לטובת החולים כי הם מגיעים לבית החולים עם זיהום חיידקי קשה ובסכנת חיים. בדיקת השלב הסבילותי חשובה מאוד כדי לדעת כמה מוטציות החיידקים הספיקו לפתח ובאיזה אנטיביוטיקה על החולה להשתמש. בדיקה שתאפשר לרופאים להעריך לאיזו אנטיביוטיקה החיידקים סבילים אבל עדיין לא עמידים אליה, תצמצם את הסיכוי שהם יפתחו עמידות אנטיביוטית. המטרה היא להערים על החיידקים ולמנוע מהם להגיע ליעדם הסופי, דרך שליטה על מצב ביניים. במחקרים הבאים נרצה לבצע בדיקות נוספות בבתי חולים אחרים בארץ, ואף קיבלנו הצעות מבתי חולים בחו”ל לבצע בדיקות נרחבות יותר כדי לבדוק את ממצאינו האחרונים”, הסבירה פרופ’ בלבן.