במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים פרופ’ גילי רגב יוחאי ושותפיו מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר כי שיעורי הדבקה בנגיף קורונה בקרב מבוגרים שקיבלו את שתי מנות החיסון עמדו על 2.6%, אך במרבית המקרים החולים פיתחו מחלה בדרגה קלה או בינונית.
החוקרים התבססו על נתוני בדיקות לאבחנה, בדיקות נוגדנים, ריצוף גנטי ומעקב מגעים להערכת אנשי צוות רפואי שפיתחו תסמינים או נחשפו לאדם חולה. כל העובדים קיבלו מנה שנייה של חיסון של חברת פייזר 11 ימים טרם תחילת המחקר ב-20 בינואר. המחקר ארך 14 שבועות, במהלכן פרץ בישראל הגל השלישי של מגפת הקורונה.
החוקרים גם התאימו עובדים עם זיהום בנגיף קורונה וריכוז נוגדנים שנבדק בתוך שבוע לפני האבחנה עם ארבע או חמש ביקורות ללא הזיהום ובחנו את רמות הנוגדנים הממוצעות ואת היחס בין הרמות בשתי הקבוצות.
מהנתונים עולה כי 39 מבין 1,497, או 2.6%, מאנשי הצוות הרפואי אובחנו כחולים מאומתים לאחר קבלת שתי מנות החיסון, 67% מהם פיתחו מחלה קלה ו-33% היו ללא תסמינים. התסמינים הנפוצים כללו גודש בדרכי נשימה עליונות (36%), כאבי שרירים (28%), אובדן חוש טעם או ריח (28%) וחום או צמרמורות (21%).
החוקרים מדווחים כי למרות שהחיסון של חברת פייזר הוא יעיל מאוד, מקרים נדירים של הדבקה בנגיף לאחר החיסון מהווים אתגר ייחודי, מאחר וזיהומים אלו לעיתים קרובות מתפתחים ללא תסמינים ועלולים לסכן אוכלוסיה פגיעה.
מבין אנשי הצוות הרפואי שנדבקו בנגיף, 31% דיווחו על תסמינים ממושכים שבועיים ויותר לאחר האבחנה ו-19% דיווחו על תסמיני קורונה ממושכים (Long COVID) כולל אובדן חוש טעם וריח, שיעול, עייפות, חולשה, קוצר נשימה, או כאבי שרירים למשך למעלה משישה שבועות. מבין 23% העובדים שנדרשו לימי מחלה מעבר ל-10 ימי הבידוד, ארבעה שבו לעבודה תוך שבועיים ואחד לא שב לעבודה גם לאחר שישה שבועות.
וריאנט אלפא (B117) של נגיף הקורונה, אשר היה הווריאנט הדומיננטי באותה עת בישראל, זוהה ב-85% מהדגימות שנבדקו. מבין כלל העובדים, ב-74% תועד עומס נגיפי גבוה בנקודת זמן כלשהי במהלך המחלה, עדות לרמת ההדבקה. לא זוהו מקרים של זיהומים משניים, כאשר החוקרים סבורים כי אנשי הצוות שנדבקו בנגיף היו פחות מדבקים בהשוואה לאלו שלא חוסנו כנגד הנגיף.
בקרב אנשי צוות רפואי שנדבקו בנגיף תועדו רמות נוגדנים מנטרלים נמוכות יותר בשבוע שטרם האבחנה, בהשוואה לביקורות התואמות. רמות נוגדנים גבוהות יותר נקשרו עם סיכון הדבקה נמוך יותר.
המקור הסביר להדבקה בכל 37 אנשי הצוות הרפואי עם נתונים זמינים היה אדם לא-מחוסן, שזוהה כבן משפחה ב-57% מהמקרים. ב-30% מהמקרים המקור החשוד היה עמית לעבודה או מטופל שלא חוסנו.
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בקבלת ההחלטות אודות הצורך במנת דחף נוספת של החיסון.
N Engl J Med, 2021
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!