“פעילות גופנית כבר לא צריכה להיות רק “השלמה” לטיפול או המלצה סטנדרטית במסגרת הנחיות לאורח חיים בריא”, כך עולה מתוך דיונים בין מומחים לפעילות גופנית ומדעי הספורט במהלך הקונגרס של החברה הספרדית להשמנה, שבו נבחן תפקידה של הפעילות הגופנית כאסטרטגיה טיפולית מנקודות מבט שונות.
לפי הועדה, עדויות עדכניות מאשרות את חשיבותה הפיזיולוגית ומאשרות את ההשפעות המועילות והטיפוליות של הפעילות הגופנית על הבריאות הכללית, במיוחד במקרים של השמנת יתר והמחלות הנלוות שלה. ממצאים אלה מדגישים את הסיבות לכלול “מרשם” לפעילות גופנית בטיפול במצבים אלו.
ד”ר חוויאר בוטרגונו, רכז קבוצת העבודה בחברה הספרדית להשמנה הדגיש את הצורך “למקם מחדש” את תפקיד הפעילות הגופנית ואת המסר המועבר לאוכלוסייה. “עלינו לעבור מההמלצה הטיפוסית של ‘פשוט ללכת’ ולחשוב מחדש על המסר הזה. כשעובדים עם חולים עם השמנת יתר, אתה מבין שלדוגמה, ההנחיה של 10,000 צעדים ביום לא הגיונית עבור אלה ששוקלים 140 ק”ג, שיושבים במשך זמן רב, ולא מגיעים ל-2000 צעדים יומיים. מבחינה קלינית, מתברר כי ייתכן שההמלצות הנוכחיות אינן תואמות את הצרכים של חולים אלו”, אמר.
בוטרגונו גם הדגיש את ההכרח בהעברת הפוקוס המרכזי מהעיסוק בפעילות גופנית בהקשר למשקל בלבד. “הגישה חייבת להשתנות לכך שיראו בפעילות גופנית כמווסתת של חילוף החומרים,” אמר בוטרגונו, “עבור מומחים, זה אומר לחנך את האוכלוסייה לגבי הצורך להישאר פעיל בשביל הבריאות הכללית שלהם. זהו מסר משנה תפיסה מכיוון שהרווח מפעילות גופני נתפס בעיקר הוא מהירידה במשקל, גישה שגויה לחלוטין שיכולה אפילו להזיק בחלקם מקרים”.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!