אונקולוגיה

ההמלצות העדכניות של ה-NICE במקרה של DVT ללא גירוי מוקדם קוראות לבדיקת ממאירות/סקירתו של ד”ר אלכסנדר קנטרובסקי (*)

המכון הלאומי לבריאות והצטיינות קלינית של בריטניה ( The National Institute for Health  and Clinical Excellence = NICE ) פירסם המלצות חדשות (יוני 2012 המלצה 144) בנושא של פקקת ורידית עמוקה (DVT ).

ההמלצות של NICE משמשות כהנחיות לרופאים (evidence-based guidelines ) ומבוססות בין היתר על חישובים כלכליים של עלות/תועלת (cost effectiveness ). כדאי מאוד לקרוא את המסמך כולו.

מספר סעיפים במסמך חשוב זה ראויות להדגשה עקב חשיבותם בעבודה היום-יומית של  רופאים רבים:

  • דופלקס ורידי רגליים בחלקם הקריבני (proximal) תוך 4 שעות מהאבחנה וביצוע בדיקת D-Dimer במידה ובדיקת על שמע לא הדגימה  DVT .

  • ביצוע בדיקת D-Dimer והתחלת טיפול בנוגדי קרישה במשך יממה במידה ולא ניתן לבצע דופלקס ורידי רגליים בחלק הקריבני (proximal) תוך 4 שעות מהאבחנה, וביצוע בדיקת על שמע תוך 24 שעות.


    • שימוש בגרב אלסטית עד הברך (AD) עם לחץ מעל ל- 23 מ”מ כספית לחולים עם DVT קריבני במשך שנתיים לפחות.

    • צורך בחיפוש אחרי עדויות לגידול ממאיר בחולים עם פקקת ורידית עמוקה או תסחיף ריאתי ללא גירוי מוקדם (unprovoked DVT / PE) וללא ממאירות ידועה. בחולים עד גיל 40 יש לבצע:


      • בדיקה גופנית לאחר קבלת אנמנזה

      • צ. חזה

      • בדיקות דם

      • ספירת דם

      • ריכוז סידן בדם

      • תפקודי כבד

      • בדיקת שתן

    בחולים מעל גיל 40 (בנוסף לבדיקות הנ”ל) יש לבצע :




      • בדיקת CT של הבטן והאגן

      • ממוגרפיה אצל נשים

      • בירור קרישיות יתר בחולים עם פקקת ורידית עמוקה או תסחיף ריאתי ללא גירוי מוקדם (unprovoked DVT / PE) וללא ממאירות ידועה

      • בדיקות APLA בחולים שהטיפול בנוגדי קרישה שלהם הסתיים

      • סקירת מערכת קרישה אחרי פגמים תורשתיים בחולים שהטיפול בנוגדי קרישה שלהם הסתיים ויש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם עבר של DVT או PE

    לאלה שאין להם זמן לקרוא את כל ההנחיות כדאי לפחות לעבור על התרשים המסכם

    להמלצות המלאות

    (*)  ד”ר קנטרובסקי הוא מומחה בכירורגית כלי דם

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

      האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

      בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

    • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

      האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

    • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

      גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

    • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

      האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

      במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

    • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

      טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

      במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

    • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

      מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

      מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

    • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

      עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

    • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

      תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

      בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה