מנת קרינה חד-פעמית במהלך ניתוח סרטן שד, או זמן קצר לאחריו, הינה חלופה ויאבילית לטיפול במספר רב של מנות קרינה, המכוונות לכלל השד, המשמשות כיום לעיתים קרובות לטיפול בנשים עם סרטן שד, כך עולה מתוצאות שני מחקרים גדולים שפורסמו בכתב העת Lancet.
עם זאת, טיפול קרינתי תוך-ניתוחי הינו חלופה מהימנה רק באוכלוסיה נבחרת של נשים בסיכון נמוך להישנות מקומית.
במסגרת טיפול קרינתי תוך-ניתוחי ניתנת מנת קרינה יחידה, ללא הצורך בזמן ובמאמצים לפניה למרכזי הקרנות לקבלת 25-33 פרקציות של טיפול קרינתי לכלל השד. עם זאת, גישה זו הובילה לעליה בשיעורי ההישנות המקומית במחקר TARGIT-A (Targeted Intraoperative Radiotherapy Alone) ובמחקר ELIOT (Electron Intraoperative Radiotherapy).
בכל אחד מהמחקרים נבחנה קרינה תוך-ניתוחית אל מול טיפול קרינתי סטנדרטי.
עם טכניקת TARGIT ההבדל בשיעורי ההישנות לא היה מובהק סטטיסטית ובטווח גבולות העדר-נחיתות. עם טכניקת ELIOT, ההבדל היה מובהק סטטיסטית לטובת טיפול קרינתי סטנדרטי (External Beam Radiotherapy או EBRT). טכניקת TARGIT לוותה גם בשיעורים גבוהים יותר של הישרדות כללית, בהשוואה לטיפול קרינתי קונבנציונאלי. במחקר ELIOT, שיעורי ההישרדות היו דומים.
החוקרים של מחקרים אלו מאמינים כי יש להציע את טכניקות הטיפול הקרינתי התוך-ניתוחי כאפשרות טיפול בנשים המיועדות לניתוח להסרת גוש עקב ממאירות של השד. מאחר שהמחקרים השתמשו בסוגים שונים של טיפולים קרינתיים במהלך הניתוח, עם הבדלים במבנה ובתוצאות, יש לבחון את הנתונים של כל מחקר בנפרד.
במחקר TARGIT נכללו חולות מ-33 מרכזים ב-11 מדינות, בין 24 במרץ, 2000 ועד 25 ביוני, 2012., שחולקו לטיפול קרינתי תוך-ניתוחי (TARGIT, כ-1,700 נשים) או טיפול EBRT (כ-1,700 נשים). מהנתונים עלה תוספת טיפול EBRT לאחר TARGIT נדרשה ב-15.2% מהנשים שקיבלו טיפול קרינתי תוך-ניתוחי. הסיכון להישנות מקומית לאחר חמש שנים עמד על 3.3% עם טיפול משמר שד בקבוצת הטיפול בטכניקת TARGIT, לעומת 1.3% עם טיפול קרינתי סטנדרטי. טיפול בטכניקת TARGIT בשילוב עם כריתת גוש בשד הביא לתוצאות דומות כמו EBRT . בסיכומו של דבר שיעורי התמותה עקב סרטן שד היו די דומים בשתי הקבוצות (2.6% עם טכניקת TARGIT ו-1.9% עם EBRT, p=0.56), אך תועדו הרבה פחות מקרי תמותה שאינם על-רקע סרטן שד בקבוצת הטיפול בטכניקת TARGIT (1.4%). שיעורי התמותה הכוללים עמדו על 3.9% בקבוצת הטיפול בטכניקת TARGIT ועל 5.3% בקבוצת הטיפול בטכניקת EBRT.
במחקר ELIOT, חולקו באקראי 1,305 נשים עם סרטן שד (654 נשים חולקו לטיפול EBRT ו-651 נשים חולקו לטיפול קרינתי תוך-ניתוחי). לאחר חציון מעקב של 5.8 שנים, 35 נשים בקבוצת הטיפול הקרינתי התוך-ניתוחי וארבע נשים בקבוצת EBRT אובחנו עם הישנות מקומית של סרטן שד באותו צד. לאחר חמש שנים, שיעור המקרים של סרטן שד באותו צד עמד על 4.4% ו-0.4%, בהתאמה (יחס סיכון של 9.3). במהלך אותה תקופה, 34 נשים שחולקו לטיפול קרינתי תוך-ניתוחי ו-31 שחולקו לטיפול קרינתי חיצוני הלכו לעולמן עם שיעורי הישרדות לאחר חמש שנים של 96.8% ו-96.9%, בהתאמה. החוקרים זיהו הרבה פחות תופעות לוואי עוריות בנשים שקיבלו טיפול קרינתי תוך-ניתוחי, בהשוואה לטיפול קרינתי חיצוני.
Lancet. Published online November 11, 2013
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!