התרופה אימברוביקה, זכתה למעמד של טיפול פורץ ע”י ה- FDA : היא מוגדרת כתרופה ממוקדת מטרה, בעלת מנגנון פעולה ראשון מסוגו.

בכנס ASH (החברה האמריקאית להמטולוגיה),  הכנס המקביל בחשיבותו ל- ASCO, שהתקיים  בין ה 5 8 בדצמבר באורלנדו, ארה”ב, הוצג מספר חסר תקדים שמנה 84 פרסומים על Ibrutinib (אימברוביקה, יאנסן) מהם 23 הצגות פרונטליות (ORAL)  ו-61 פוסטרים כמענה טיפולי למחלות סרטן דם נוספות בהווה ובעתיד.

אחד המחקרים הבולטים שהוצגו ושאף פורסם ב- The New England Journal of Medicine  הדגים שיעורי הישרדות חסרי תקדים של 98 אחוז בחולי לוקמיה במעקב בן שנתיים תחת הטיפול באימברוביקה.

במחקר זה שכאמור עולה כי הטיפול ב-   ibrutinib בלבד נמצא עדיף על טיפול ב-Chlorambucil במונחי הישרדות ללא-התקדמות, הישרדות כוללת, הישרדות ללא-אירועים, שיעורי תגובה כוללים ושיפור המטולוגי בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה עם CLL/SLL (Chronic Lymphocytic Leukemia/Small Lymphocytic Lymphoma), ללא טיפול קודם, עם ירידה של 84% בסיכון לתמותה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים, כי Chlorambucil משמש כטיפול בחירה מקובל בחולים אלו, אך Ibrutinib הינו הטיפול הראשון מסוגו, שמציע  שיעורי תגובה כוללים של 84% (שיעורי תגובה מלאה של 23%) ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר 30 חודשים של 96%, בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה, שלא קיבלו טיפול קודם. איברוטיניב הוא מעכב Bruton’s Tyrosine Kinase, הניתן פומית ומאושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים עם CLL שטופלו בטיפול אחד קודם ו-del17p CLL (כולל טיפול קו ראשון).

269 חולים נכללו במחקר (גיל חציוני של 73 שנים). 45% עם מחלה מתקדמת לפי סיווג Rai, 20% עם del11q ו-69% עם מחלות רקע בתחילת המחקר. הטיפול ב-Ibrutinib הביא להפחתת הסיכון להתקדמות או תמותה בהיקף של 91%, עם שיעורי הישרדות ללא-התקדמות של 93.9% לעומת 44.8%,לאחר 18 חודשים. Ibrutinib הביא להארכה משמעותית של שיעורי ההישרדות הכוללים בהשוואה ל-Chlorambucil; שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר 24 חודשים עמדו על 97.8% לעומת 85.3%, בהתאמה.

בקבוצת הטיפול ב-Ibrutinib תועדו שלושה מקרי תמותה, זאת בהשוואה ל-17 מקרי תמותה בקבוצת הטיפול ב-Chlorambucil. שיעורי התגובה הכוללים עמדו על 86% עם Ibrutinib לעומת 35.3% עם Chlorambucil. שיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר עם Ibrutinib בכל נקודות הזמן שנבחנו; לאחר שמונה חודשים, שיעורי התגובה הכוללים עמדו על 84% ו-31%, בהתאמה. שיעורי התגובה הכוללים לפי הערכת החוקרים עמדו על 90.4% לעומת 35.3%, בהתאמה.

חציון שיעורי ההישרדות ללא-אירועים היה גם כן ארוך יותר עם Ibrutinib (חציון טרם נקבע לעומת חציון של 12 חודשים, יחס סיכון של 0.17, p<0.0001). ירידה של 50% ומעלה בהיקף קשריות לימפה תועדה ב-91.2% לעומת 36.8% (p<0.0001) וירידה בגודל הטחול תועדה ב-75.7% לעומת 39.1% (p<0.0001) עם Ibrutinib ועם Chlorambucil, בהתאמה.

שיעורי שיפור המטולוגי ממושך היו גבוהים יותר משמעותית עם Ibrutinib בהשוואה ל-Chlorambucil, כולל בחולים עם אנמיה (84% לעומת 45%, p<0.0001) או תרומבוציטופניה (77% לעומת 43%, p=0.0054). חציון משך הטיפול עמד על 17.4 חודשים עם Ibrutinib ו-7.1 חודשים עם Chlorambucil.

תופעות הלוואי הנפוצות (20% מהחולים לפחות) עם Ibrutinib כללו שלשולים, עייפות, שיעול ובחילות תופעות הלוואי הנפוצות עם Chlorambucil כללו בחילות, עייפות, נויטרופניה, אנמיה והקאות. אירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול היו פחות נפוצים עם Ibrutinib (9% לעומת 23%).

מישראל השתתפו 15 חולים. ד”ר אסנת בארי אחראית תחום לוקמיה לימפטית כרונית מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, מחוקרי המחקר מוסיפה: “7 מהחולים היו מהמרכז הרפואי רבין בית חולים בילינסון. התרופה שיפרה משמעותית את הישרדות  החולים, הקטינה את גושי המחלה – בלוטות הלימפה והטחול, ואת ספירות הדם (עליה ברמת ההמוגלובין ורמת טסיות הדם). תופעות הלוואי השכיחות ביותר שהופיעו במעל 20% מהחולים היו שלשול, עייפות, שיעול, בחילות עם איברוטיניב, ובחילות, עייפות, ירידה במספר תאי הדם הנאוטרופילים, אנמיה (חסר דם)  והקאות עם לאוקרן”.

“אנו נמצאים בתקופה מאוד מרגשת לחולי לוקמיה לימפטית כרונית ולמטפלים בהם עם אפשרויות טיפול חדשות רבות ויעילות. ההתקדמות העצומה בהבנה המדעית העמוקה של מבנה ותפקוד תא ה-B הסרטני הביאה לפיתוח מספר תרופות חכמות פורצות דרך בטיפול בלוקמיה לימפטית כרונית שהראשונה שבהן שאושרה לשימוש היא אימברוביקה”, הדגישה ד”ר בארי.

כידוע, לוקמיה לימפוציטית כרונית היא סרטן דם של תאי הדם הלבנים (לימפוציטים) מסוג B. תאים אלה חיוניים במלחמתה של המערכת החיסונית של גופנו כנגד מזהמים חיצוניים. בלוקמיה מסוג זה הופכים תאי הדם הלבנים לסרטניים, הם מתרבים בקצב מואץ ותופסים את מקומם של התאים הבריאים במח עצם, בלוטות לימפה, בטחול בכבד ובאיברים נוספים. הגיל הממוצע של החולים הוא 72 שנים. רובם סובלים ממחלות נלוות ולכן טיפולי הכימותרפיה המקובלים לטיפול במחלה, בעלי תופעות לוואי מסכנות חיים עבורם.

התרופה חוסמת חלבון שנקרא Tyrosine Kinase Brutons BTK) בקיצור). חלבון זה  חיוני להישרדות והתרבות תאי B.  עיכוב החלבון מסייע לניטרול ולחיסול התאים הסרטניים. מאחר והתרופה יעילה וממוקדת מטרה, היא אינה מסבה פגיעה משמעותית לתאים אחרים בגוף.

מתוך הכנס השנתי ה-57 מטעם ASH

למידע נוסף על המחקר בלוקמיה