אונקולוגיה

פעילות גופנית משפרת צריכת חמצן מקסימאלית בחולי סרטן (J Clin Oncol)

הליכה פעילות גופנית

פעילות גופנית הינה אמצעי יעיל לשיפור או החלמת התפקוד הלבבי במבוגרים עם מחלות ממאירות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

מטה-אנליזה שכללה  48 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם למעלה מ-3,500 מבוגרים חולי סרטן. החוקרים זיהו את המחקרים בעקבות חיפוש במאגרי Cochrane, Embase, PubMed ו-Cumulative Index to Nursing and Allied Health Literature, אשר פורסמו עד אוקטובר 2016. בסך הכול, 23 מבין 48 המחקרים (48%) פורסמו בין השנים 2001-2014, כאשר היתר פורסמו משנת 2015 והלאה.

מדגם המחקר כלל 3,632 חולים, בגיל ממוצע של 55 שנים: 1,990 חולים (55%) שהשלימו פעילות גופנית כחלק ממשטר טיפול אדג’וונטי ו-1,642 חולים (45%) תחת טיפול סטנדרטי בלבד. קרוב למחצית מהמחקרים (21 מחקרים) נערכו בנשים עם סרטן שד. מבין המחקרים בסקירה, 27 (56%) כללו התערבות פעילות גופנית במשך עד 12 שבועות ו-31 מחקרים (65%) סיפקו למשתתפים אפשרות פעילות תחת השגחה.

מצאה כי פעילות גופנית הובילה להכפלת צריכת החמצן המקסימאלית, בהשוואה לאי ביצוע פעילות גופנית (הבדל ממוצע משוקלל של 2.13 מ”ל חמצן/ק”ג/דקה). פעילות גופנית לוותה בעליה של 2.80 מ”ל בצריכת חמצן מקסימאלית, בעוד שבקבוצת הביקורת לא חל שינוי בצריכת החמצן הנ”ל.

החוקרים מדווחים כי ב-30 המחקרים שמדדו ישירות את צריכת החמצן המקסימאלית זוהו 44 אירועים חריגים, שכללו בעיקר סחרחורות וכאבי חזה ושרירים; עוד דווח על אוטם שריר הלב ושבר ירך.

בשורה התחתונה, ממצאים אלו תומכים בהמלצה לפעילות גופנית למניעה ו/או הסגת ההשפעה השלילית של טיפולים אונקולוגים על צריכת החמצן המקסימאלית, או לשיפור הירידה בצריכת החמצן המקסימאלית בתקופה שלאחר הטיפולים כנגד המחלה הממארת.

J Clin Oncol 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • טיפול בתרופות ממשפחת ARB עשוי להאט פיברוזיס בנשים עם היצרות מסתם הוותין (Can J Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת ARB עשוי להאט פיברוזיס בנשים עם היצרות מסתם הוותין (Can J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Canadian Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב נשים עם היצרות מסתם וותין, טיפול בתרופות ממשפחת ARB (או Angiotensin Receptor Blocker) עשוי לסייע בהפחתת פיברוזיס של המסתם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת ARB עשויות להאט את התקדמות היצרות מסתם הוותין הודות להשפעות אנטי-פיברוטיות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה