אונקולוגיה

השוואת תוצאות שימור פוריות בנשים טרם טיפול אונקולוגי לעומת שימור פוריות אלקטיבי על-רקע ירידה בפוריות משנית לגיל (Hum Reprod)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Human Reproduction עולה כי למרות ששיעורי ההצלחה של טיפולי פוריות נמוכים יותר בחולי סרטן, לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין המחלה הממארת ותוצאות הפוריות, לאחר שנלקחו בחשבון גיל החולה ומשטר גירוי שחלתי מבוקר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם ההתוויה לשימור פוריות קשורה לסיכויי ההצלחה של מחזורי הפריה חוץ-גופית, תוך השוואת מקרים של שימור פוריות אלקטיבי על-רקע ירידה בפוריות משנית לגיל מתקדם ובין שימור פוריות לפני טיפול אונקולוגי.

מדובר במחקר רטרוספקטיבי, תצפיתי, רב-מרכזי, להערכת מחזורי שימור פוריות ומחזורי טיפול בנשים ששבו לנסות להרות בין ינואר 2007 ועד מאי 2018. מדגם המחקר כלל 6,362 נשים (5,289 נשים שבחרו בשימור פוריות אלקטיבי משנית לירידה על-רקע גילי בפוריות, עם 7,044 מחזורי טיפול; 1,073 נשים בהן שימור פוריות בוצע טרם טיפול אונקולוגי, עם 1,172 מחזורי טיפול).

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של ההתוויה לשימור פוריות, תוך תיקון לגיל בעת שימור הפוריות.

החוקרים מדווחים כי גיל האישה בעת שימור פוריות היה מבוגר יותר משמעותית בקבוצת הנשים שפנו באופן אלקטיבי לשימור פוריות על-רקע ירידה בפוריות משנית לגיל (37.2 לעומת 32.3). מספר קטן יותר של ביציות נאסף והוקפא בכל מחזור שימור פוריות אלקטיבי (9.6 לעומת 11.4 ו-7.3 לעומת 11.3, בהתאמה), אך המספרים הפכו דומים כאשר נבחנו בכל מטופלת (12.8 לעומת 12.5 ו-9.8 לעומת 9.5). זמן האחזון היה קצר יותר במקרים אלקטיביים (2.1 לעומת 4.1).

בסיכומו של דבר, 641 נשים לאחר שימור פוריות אלקטיבי (12.1%) ו-80 נשים לאחר שימור פוריות טרם טיפול אונקולוגי (7.4%) שבו לנסות להרות. הישרדות הביציות הכוללת הייתה דומה (83.9% לעומת 81.8%), אך השיעורים היו נמוכים יותר בקרב נשים צעירות (עד גיל 35 שנים) בהן שימור פוריות בוצע טרם טיפול אונקולוגי (81.2% לעומת 91.4%).

מספר קטן יותר של מחזורי טיפול הסתיים בעברת עובר (50.2% לעומת 72.5%). שיעורי ההשרשה עמדו על 42.6% ו-32.5% בקבוצת שימור פוריות אלקטיבי לעומת שימור פוריות טרם טיפול אונקולוגי.

שיעור ההריונות (57.7% לעומת 35.7%) ולידות חי (68.8% לעומת 41.1%) היה גבוה יותר בקרב נשים בקבוצת שימור פוריות אלקטיבי, עד גיל 35 שנים, בהשוואה לנשים בגיל תואם בהן שימור פוריות בוצע טרם טיפול אונקולוגי.

לסיבה לשימור פוריות עצמה לא הייתה השפעה על הישרדות ביציות או שיעור מצטבר של לידות חי. מנגד, גיל האישה (מתחת לגיל 36 לעומת גיל 36 שנים ומעלה) השפיע על הישרדות הביציות (יחס סיכויים מתוקן של 1.922) ושיעור מצטבר של לידות חי (יחס סיכויים מתוקן של 3.106). ניתוח סטטיסטי העיד על סיכוי מצטבר גבוה יותר משמעותית ללידת חי בקרב נשים מתחת לגיל 36 שנים, בהשוואה לאלו מעל גיל 36 שנים, בהן שימור פוריות בוצע באופן אלקטיבי, עם תוצאות טובות יותר כאשר מספר הביציות הזמינות לטיפולי הפריה חוץ-גופית היה גדול יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות ששיעורי ההשרשה היו נמוכים יותר משמעותית בנשים בהן בוצע שימור פוריות טרם טיפול אונקולוגי, בהשוואה לאלו בהן שימור פוריות בוצע בשל ירידה בפוריות משנית לגיל, לא זוהתה השפעה של המחלה הממארת עצמה על הצלחת הטיפול.

Hum Reprod. 2018;33(12):2222-2231.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה