אונקולוגיה

בדיקת PSA יחידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לסרטן ערמונית בטווח הארוך (JAMA Network Open)

סרטן ערמונית

הערכת רמות PSA (Prostate Specific Antigen) בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון העתידי לסרטן ערמונית בעל חשיבות קלינית, כך עולה מניתוח משני של מחקר PLCO (Prostate, Lung, Colorectal and Ovarian), שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו את נתוני מחקר PLCO שכלל למעלה מ-76,000 גברים בגילאי 55-74 שנים. הם התמקדו בקרוב ל-11,000 משתתפים בגילאי 55-60 שנים בעת הגיוס למחקר בין השנים 1993-2001, אשר השלימו לפחות בדיקת PSA אחת.

מהנתונים עלה כי שיעורי היארעות סרטן ערמונית בעל חשיבות קלינית לאורך 13 שנים בקרב משתתפים עם ערכי PSA התחלתיים של 0.49 ננוגרם/מ"ל היו נמוכים מ-0.4%. שיעור זה עלה ל-1.5% בנוכחות ריכוז בטווח 0.50-0.99 ננוגרם/מ"ל, 5.4% עם ערכים בטווח 1.00-1.99 ננוגרם/מ"ל, 10.6% עם ערכי PSA בטווח 2.00-2.99 ננוגרם/מ"ל והמשיך לעלות עד 29.5% בנוכחות ריכוז PSA התחלתי של 4.00 ננוגרם/מ"ל ומעלה.

במהלך המעקב תועדו רק 15 מקרי תמותה ספציפית עקב סרטן ערמונית ותשעה מקרים תוארו בגברים עם ערכי PSA התחלתיים של 2.00 ננוגרם/מ"ל ומעלה.

ממצאי המחקר מעידים כי בגברים בגילאי 55-60 שנים עם ערכי PSA נמוכים מ-1 ניתן לשקול הפסקת בדיקות סקר נוספות, מאחר והסיכון ארוך הטווח לסרטן ערמונית קטלני הוא קטן מאוד (סביב 1%). גישה זו עשויה לסייע בהפחתת הנזקים האפשריים של בדיקות סקר, כולל אבחנת-יתר וטיפול-יתר בסרטן ערמונית לא-קטלני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בדיקת PSA יחידה בדם בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון ארוך הטווח לסרטן ערמונית בעל חשיבות קלינית.

JAMA Network Open, online January 15, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול אימונותרפי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (JAMA Netw Open)

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול אימונותרפי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (JAMA Netw Open)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווים בשיפור הישרדות כוללת בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי עם אי יציבות של מיקרו-סטליטים (או Microsatellite Instability), בפרט כאשר ניתן כקו-טיפול ראשון, כמו גם בחולים עם רמות אלבומין גבוהות ואלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי. בחולים עם MSI תועד […]

  • האם תבחין נשימה עשוי לסייע בזיהוי סרטן ריאות? (Ann Oncol)

    האם תבחין נשימה עשוי לסייע בזיהוי סרטן ריאות? (Ann Oncol)

    מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי אישר כי אף אלקטרוני עשוי לזהות בצורה מדויקת סרטן ריאות בחולים הסובלים מהמחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology. במדגם הוולידציה, מודל אף אלקטרוני חדש הדגים רגישות של 94% וסגוליות של 63% לזיהוי ממאירויות ריאתיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת אף אלקטרוני מציעה כלי מבטיח, לא-פולשני, לזיהוי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Cabozantinib לטיפול בגידולים נוירו-אנדוקריניים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Cabozantinib לטיפול בגידולים נוירו-אנדוקריניים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Cabozantinib (קבומטיקס) למבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אבחנה של גידול נוירואנדוקריני ממויין היטב, לאחר טיפול קודם, ממקור לבלב או חוץ-לבלב.  באופן ספציפי, האישור תקף לאלו עם גידול גרורתי, מתקדם-מקומית, או לא נתיח. האישור הנוכחי מבוסס על נתוני הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי תגובה כוללת […]

  • האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם סרטן וושט מתקדם-מקומית שאינו נתיח שקיבלו טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי, מנת קרינה גבוהה יותר (59.4 גריי ומעלה) לא הובילה לשיפור הישרדותי בהשוואה למנת קרינה סטנדרטית (50.0/50.4 גריי), אך מנת קרינה גבוהה יותר לוותה בעליה באירועים חריגים משנית לטיפול בדרגה 3 ומעלה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שפורסמה בכתב העת Radiotherapy and Oncology. […]

  • אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, עם מקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך מעקב של עשר שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם בשבדיה שכלל חולים עם אבחנה של אכאלזיה שעברו בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה בין […]

  • אי נקיטת שתן מלווה בסיכון מוגבר לבעיות רגשיות בילדים (J Affective Disorders)

    אי נקיטת שתן מלווה בסיכון מוגבר לבעיות רגשיות בילדים (J Affective Disorders)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders עולה כי בילדים עם אי-נקיטת שתן תועדה החמרה בבעיות רגשיות עם הזמן ושינויים בבעיות רגשיות מנבאים את הסיכון לאי-נקיטת שתן בעתיד. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 8,188 ילדים בגילאי 6.5-9 שנים (50.7% בנות) ממחקר ALSPAC להערכת הקשר האפשרי בין אי-נקיטת שתן ובין בעיות רגשיות. ההורים […]

  • עדויות נוספות תומכות ביעילות Osimertinib לשיפור הישרדות כוללת בחולים עם NSCLC ומוטציית EGFR (מתוך כנס ה-ECLC)

    עדויות נוספות תומכות ביעילות Osimertinib לשיפור הישרדות כוללת בחולים עם NSCLC ומוטציית EGFR (מתוך כנס ה-ECLC)

    מתוצאות מחקר LAURA שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Lung Cancer Congress עולה כי התועלת ההישרדותית של טיפול ב-Osimertinib (טאגריסו) נותרה גם לאחר טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם מוטציית EGFR שאינם מועמדים לניתוח להסרת הגידול. מדגם המחקר כלל 216 חולים שחולקו באקראי ביחס 2:1 לקבלת Osimertinib […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה