מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gynecologic Oncology עולה כי בנשים עם ממאירות מתקדמת ממקור שחלתי ישנה שכיחות גבוהה של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי ברי-מניעה ויש לשקול מתן טיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 154 נשים עם סרטן שחלות אפיתיליאלי מתקדם, אשר קיבלו טיפול כימותרפי ניאו-אדג'וונטי וניתוח ציטו-רדוקטיבי במאיו קליניק ברוצ'סטר, מינסוטה. מטרתם הייתה לבחון את שיעורי ההיארעות, מהלך הזמנים וגורמי הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי מהאבחנה ועד שישה חודשים לאחר ההתערבות הניתוחית.
החוקרים מדגישים כי מדובר במקרי תרומבואמבוליזם ורידי אשר אובחנו בעקבות תסמינים ולא בשל בדיקות סקר לזיהוי אירועים תרומבואמבוליים.
מהנתונים עולה כי 33 נשים (21.4%) פיתחו תרומבואמבוליזם ורידי; 22 אירועים (66.7%) תועדו בין מועד האבחנה ועד להתערבות הניתוחית; 4 מקרים (12.12%) זוהו בעת האבחנה ו-7 מקרים (21.2%) אירעו לאחר ההתערבות הניתוחית.
החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בגורמי הסיכון, אשר כללו גיל, מדד מסת גוף, מצב תפקודי, היסטולוגיה, מדד Khorana Score והיסטוריית עישון – בין נשים שפיתחו תרומבואמבוליזם ורידי ואלו ללא אירוע תרומבואמבולי.
מבין כלל המשתתפות במחקר, 11 נשים (33.3%) קיבלו טיפול נוגד-קרישה פומי ישיר לטיפות בתרומבואמבוליזם ורידי בין מועד אבחנת אירוע תרומבואמבולי ועד 180 ימים לאחר ניתוח ציטו-רדוקטיבי.
לא תועדו הבדלים משמעותיים במספר עירויי דם במהלך הניתוח, אובדן דם, או סיבוכי דמם בין נשים שקיבלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ואלו שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי ניתן למנוע כשני-שליש מאירועי תרומבואמבוליזם ורידי מאחר ואלו אירעו בין מועד אבחנת סרטן שחלות אפיתליאלי ועד השלמת התערבות ניתוחית. המחקר הנוכחי, בדומה למחקרים קודמים, לא הגדיר קריטריוני סיכון ספציפיים בנשים עם ממאירות שחלתית בשלב מתקדם בהן יש מקום לטיפול מונע ואלו בהן אין צורך בטיפול נוגד-קרישה ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
Gynecologic Oncology, July 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!