אונקולוגיה

שיעורי הישנות נמוכים מאוד בחולים עם סרטן ממוין של בלוטת התריס ותגובה מצוינת לטיפול (J Clin Endocrinol Metab)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם ממאירות ממוינת היטב של בלוטת התריס עם תגובה מצוינת לטיפול ראשוני וללא מעורבות קשריות לימפה, שיעורי הישנות הממאירות נמוכים מאוד ואף ניתן לשחררם ממעקב אונקולוגי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בספרות הרפואית נתונים סותרים אודות שיעורי הישנות ממאירות ממוינת של בלוטת התריס. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שכיחות הישנות אמיתית וגורמי סיכון לחזרת המחלה בחולים עם ממאירות ממוינת היטב של בלוטת התריס ותגובה מצוינת לטיפול ראשוני.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל 2,302 חולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס ותגובה מצוינת לטיפול ראשוני, אשר טופלו לאורך 24 שנים במרכז יחיד. החוקרים בחנו את שיעורי הישנות הגידול ואת שיעורי ההישנות המצטברים. בנוסף, הושלם ניתוח נתונים לזיהוי גורמי סיכון להישנות ממאירות פפילארית של בלוטת התריס.

מבין כלל החולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס, ב-32 חולים (1.4%) תועדה הישנות של הממאירות. חולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס עם הישנות לאורך המעקב היו צעירים יותר (P=0.0182), עם גידול גדול יותר (p=0.0013), גרורות לקשריות לימפה (p=0.0013), כריתה לא-מלאה (p=0.0446), דרגת סיכון גבוהה יותר לפי סיווג ATA (p=0.0002) ושיעור גבוה יותר של טיפול ביוד רדיואקטיבי (p=0.0203).

שיעורי הישנות מצטברים עמדו על 1.2% לאחר 5 שנים מהניתוח, 1.9% לאחר 10 שנים, 2.5% לאחר 15 שנים, 2.9% לאחר 20 שנים ו-2.9% לאחר 24 שנים מההתערבות הניתוחית.

שיעורי ההישנות המצטברים לפי הסוג ההיסטולוגי היו הגבוהים ביותר עם ממאירות בדרגת התמיינות נמוכה של בלוטת התריס, עם שיעורים נמוכים יותר במקרים של גידול אונקוציטי או ממאירות פוליקולארית של בלוטת התריס. השיעורים הנמוכים ביותר תועדו בקרב חולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס.

מרבית מקרי ההישנות תועדו במהלך חמש השנים הראשונות למעקב.

האמצעי היעיל ביותר לזיהוי הישנות מקומית הייתה בדיקת אולטרה-סאונד עם ניקור והכלי הטוב ביותר לזיהוי גרורות מרוחקות הייתה בדיקת FDG/PET.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הישנות אמיתית נדירה מאוד בחולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס. בחולים עם סרטן פפילארי של בלוטת התריס עם תגובה מצוינת לטיפול וללא מעורבות קשריות לימפה, אין צורך במעקב אונקולוגי. מנגד, בחולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס עם מעורבות קשריות לימפה, יש מקום להמשך מעקב גם אם הושגה תגובה מצוינת לטיפול.

J Clin Endocrinol Metab, Sep 28, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לטיפול ב-Semaglutide השפעה על הסיכון לאובדן ראיה בחולי סוכרת?

    האם לטיפול ב-Semaglutide השפעה על הסיכון לאובדן ראיה בחולי סוכרת?

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים מטאיוואן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Semaglutide בחולי סוכרת מלווה בעליה משמעותית בסיכון ל-NAION (או Nonarteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy) בהשוואה לחולים המטופלים בתרופות לסוכרת ממשפחות אחרות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין אוקטובר 2019 ועד דצמבר 2023 והתבסס על נתונים ממאגר רישום רפואי אלקטרוני […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון למבוגרים עם סרטן כבד גרורתי או לא-נתיח. ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר אישור מואץ של הטיפול כקו-שני כנגד סרטן כבד מתקדם ומצטרפת לרשימה של התוויות אחרות למתן הטיפול המשולב. המלצה זו מבוססת על נתוני יעילות שהודגמו במחקר CHECKMATE-9DW, מחקר אקראי, […]

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על דיאטת DASH (או Dietary Approaches to Stop Hypertension) עם דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי-שומן – מלווה בירידה של 19% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, עם השפעה מגנה בולטת יותר בגברים לעומת נשים. […]

  • ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת […]

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך