אונקולוגיה

ניתוחים אונקולוגיים מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (JAMA Network Open)

התערבות ניתוחית לטיפול בגידולים ממאירים מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, עם הבדלים בסיכון בהתאם לסוג הגידול ומועד הניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הן ניתוח מג’ורי והן מחלה ממארת מעלים את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, העלול להוביל לתחלואה חמורה ותמותה. ממחקרים עולה כי כ-2% מהחולים לאחר ניתוח אונקולוגי בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משמעותי, האחראי למחצית מכלל מקרי התמותה המתועדים מיד לאחר הניתוח.

הקווים המנחים מטעם ה-American Society of Clinical Oncology וה-European Association of Urology ממליצים על טיפול מונע למשך 28 ימים בחולים לאחר ניתוח אונקולוגי. הנחיות אלו כוללות הערכות ספציפיות של הסיכון העודף לאירועים תרומבואמבוליים בכל מחלה.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 432,218 חולים (גיל חציוני של 67 שנים) ממאגרים ארציים בשבדיה, אשר עברו ניתוח מג’ורי בשל שמונה סוגים של מחלות ממאירות (שלפוחית שתן, שד, מעי גס ורקטום, גניקולוגי, ריאות, ערמונית, וושט-קיבה וסרטן כליה או דרכי שתן עליונות) בין 1998 עד 2016. החוקרים התאימו לחולים למעלה מ-4 מיליון ביקורות ללא ממאירות מהאוכלוסייה הכללית ביחס של 1:10.

התוצא העיקרי היה שיעורי היארעות תרומבואמבוליזם ורידי, כולל תסחיף ריאתי תת-סגמנטלי ופקקת ורידים עמוקים בשוק, בתוך שנה לאחר הניתוח.

מהנתונים עולה סיכון אבסולוטי מוגבר לתסחיף ריאתי שנה לאחר ניתוח אונקולוגי, כאשר העליה הגדולה ביותר תועדה בחולים עם סרטן שלפוחית שתן (הבדל של 2.69%), לאחריה חולים עם סרטן ריאות (עליה של 2.61%), וושט-קיבה (2.13%), מעי גס ורקטום (1.57%), כליות ודרכי שתן עליונות (1.38%), גניקולוגי (1.32%), שד (0.59) וערמונית (הבדל של 0.57%).

הסיכון האבסולוטי המוגבר לאחר שנה אחת לפקקת ורידים עמוקים היה הגבוה ביותר בחולים עם סרטן שלפוחית שתן (הבדל של 4.67%), לאחריו סרטן וושט-קיבה (הבדל של 2.19%), סרטן מעי גס ורקטום (2.15%), דרכי שתן עליונות (2.14%), סרטן גניקולוגי (2.02%), סרטן ריאות (1.40%), שד (1.36%) וסרטן ערמונית (0.75%).

מהנתונים עולה כי הסיכון לתסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים הגיע לשיא מיד לאחר הניתוח והתייצב בתוך 120 ימים במרבית הגידולים הממאירים. לאחר 30 ימים מהניתוח, הסיכון לתסחיף ריאתי לאחר ניתוח אונקולוגי היה גבוה פי 10-30 בהשוואה לחולים שלא נותחו עם כלל הממאירויות למעט סרטן שד (יחס סיכון של 5.18). החוקרים זיהו סיכון מוגבר דומה לפקקת ורידים עמוקים 30 ימים לאחר הניתוח.

הסיכון לתסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים נותר משמעותי לאחר שנה אחת עם כל סוגי המחלות הממאירות, למעט סרטן ערמונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השונות הרבה בדפוסי אירועי תרומבואמבוליזם ורידי מעיד על צורך בגישה מותאמת למניעת קרישיות-יתר.

JAMA Network Open, Feb 2, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך