חשיפה לטמפרטורות הסביבה האחרונות ולחלקיקים קטנים (PM2.5) בקרב ילדים קשורה לשינויים בסמנים ביולוגיים בשתן ובכליות שעלולים לשקף פגיעה גלומרולרית או טובולרית תת-קלינית, על פי מחקר חדש שפורסם ב-Science of the Total Environment.
מחקרים הבוחנים השפעות סביבתיות על מחלות כליות מבוצעים לעתים קרובות על נתוני מטופלים באשפוז בבתי חולים העשויים לסבול מרקע רפואי מגוון הכולל מחלות כרוניות, כתבו המחברים, בעוד מחקר זה נועד לעקוב אחר קבוצה של אנשים בריאים.
זיהום אוויר נחשב לאחת מבעיות הבריאות המשמעותיות ביותר עקב התפתחות תעשייתית מהירה ומסווג כתורם משמעותי לעומס המחלות העולמי, מכיוון שהוא נקשר למצבים נשימתיים, קרדיווסקולריים, נוירולוגיים ונאופלסטיים.
השכיחות של מחלת כליות כרונית ברחבי העולם מוערכת כבין 11% ל-15%, מה שהופך אותה לדאגה משמעותית לבריאות הציבור העולמית. בנוסף לגורמי סיכון מסורתיים כמו גיל ומחלות מטבוליות, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שעליית הטמפרטורות עקב התחממות כדור הארץ, כמו גם חשיפה למזהמים סביבתיים, תורמים לתהליך ההתפתחות של המחלה.
קבוצת המחקר דיווחה בעבר כי חשיפה ברחם ל-PM2.5 קשורה לשיעור מוערך גבוה יותר של eGFR ולעלייה בלחץ הדם בקרב מתבגרים. לכן, כהשלמה למחקרים הקודמים, מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר של טמפרטורת הסביבה קצרת הטווח וחשיפה ל-PM2.5 עם קצב ה-eGFR וסמנים ביולוגיים לנזק כלייתי מסיסים בקרב מתבגרים בריאים במקסיקו סיטי.
לא נמצאה עדות במחקר לקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין סמנים ביולוגיים של נזק לכליות. עם זאת, נצפה קשר בין טמפרטורות סביבה גבוהות וירידה בציסטטין C. חשיפה ל-PM2.5 הייתה קשורה במחקר לעלייה באלבומין, cystatin C, KIM-1, alpha-1 microglobulin, osteopontin ו-glutathione S-transferase. בנוסף, היא הייתה קשורה גם לירידה ברמות האורמודולין.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!