בחולים עם ממאירות ראש וצוואר ומדד מסת גוף גבוה יותר תועדה תוחלת חיים ארוכה יותר לאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Otolaryngology, Head and Neck Surgery. בחולים עם השמנת-יתר דווח עוד על שכיחות מופחתת של תלות בפיום קנה או גסטרוסטום.
מחקרים קודמים הציעו השפעה חיובית אפשרית של השמנה על ההישרדות של חולים עם ממאירות שקיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית; עם זאת, אין עדויות רבות בנושא בחולים עם ממאירויות של הראש והצוואר.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר TriNetX Global Collaborative Network לזיהוי 166 חולים (67.1% גברים) עם ממאירות של הראש והצוואר, אשר קיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית בין השנים 2012 ו-2023. מדגם המחקר כלל 83 חולים עם מדד מסת גוף תקין (20-24.9 ק”ג/מ2) ו-83 עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה).
החוקרים בחנו את ההישרדות הכוללת והתוצאות התפקודיות – כולל דיספאגיה, תלות בפיום קנה ותלות בצינור הזנה – במשך חמש שנים לאחר הטיפול.
מהנתונים עולה כי בקרב חולים עם השמנת-יתר תועדו שיעורי הישרדות כוללים טובים יותר לאחר שישה חודשים (יחס סיכון של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.31-0.96), שלוש שנים (יחס סיכון של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.38-0.83) וחמש שנים (יחס סיכון של 0.62, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.86).
בקרב חולים עם השמנת-יתר תועדה שכיחות פחותה של תלות בצינור הזנה לאחר שישה חודשים (יחס סיכויים של 0.41, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.80), שנה אחת (יחס סיכויים של 0.41, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.78), שלוש שנים (יחס סיכויים של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.65) וחמש שנים (יחס סיכויים של 0.34, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.65). עוד דווח על שיעורים נמוכים יותר של תלות בפיום קנה לאחר שנה אחת (יחס סיכויים של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.28-0.90), שלוש שנים (יחס סיכויים של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.90) וחמש שנים (יחס סיכויים של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.90).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את התוצאות וכן להבין טוב יותר את המנגנון בבסיס ממצאים אלו.
JAMA Otolaryngol Head Neck Surg, Aug 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!