טיפול קרינתי והשתלת מח עצם מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת בילדות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of the American Academy of Dermatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היסטוריה של ממאירות בילדות הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית וחולים אלו בסיכון להתפתחות נגעים ממאירים מרובים. במטרה להבין טוב יותר את גורמי הסיכון ואת שיעורי ההיארעות המצטברים של קרצינומה קרטינוציטית לאורך שני עשורים באוכלוסייה זו, הם בחנו את הנתונים אודות 25,658 מטופלים ששרדו ממאירות בילדות.
מהתוצאות עולה כי 1,446 מטופלים ששרדו ממאירות בילדות פיתחו 5,363 נגעי קרצינומה קרטינוציטית, 93.5% מהם היו BCC (או Basal Cell Carcinoma) ו-6.7% היו SCC (או Squamous Cell Carcinoma). מספר הנגעים הממוצע לכל שורד ממאירות בילדות עמד על 3.7 נגעים, כאשר ב-26.1% תועדו לפחות ארבעה נגעים.
רוב החולים הללו קיבלו טיפול קרינתי (88.4%), אשר לווה בעליה של פי 4.5 בשיעורי קרצינומה קרטינוציטית ועליה של פי 9.4 בשיעור החולים עם לפחות ארבעה נגעי קרצינומה קרטינוציטית. השתלת מח עצם אלוגנאית לוותה בעליה של פי 3.2 בשיעורי קרצינומה קרטינוציטית, כאשר השתלה אוטולוגית לוותה בעליה של פי 2.3 בסיכון לנגעים אלו.
בכלל השורדים, שיעורי ההיארעות המצטברים של נגעי קרצינומה קרטינוציטית שני עשורים לאחר אבחנת הממאירות עמדו על 1.5% (רווח בר-סמך 95% של 1.3-1.6%), בעוד ששיעורי ההיארעות בקרב אלו שטופלו בקרינה עמדו על 2.6% (רווח בר-סמך 95% של 2.3-2.9%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי היסטוריה של ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית, בפרט בקרב לבנים, טיפול קרינתי או השתלת מח עצם ולכן מומלץ להשלים בדיקות סקר לסרטן העור מגיל צעיר. המלצתם היא להתחיל בדיקות סקר לסרטן העור מגיל 30 או החל משני עשורים לאחר אבחנת הממאירות, לפי המוקדם מהשניים, בכל המטופלים הלבנים, אלו עם היסטוריה של חשיפה לקרינה או השתלת מח עצם עקב ממאירות בילדות.
J Am Acad Dermatol, Sep 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!